סוגיות דת ומדינה והרלוונטיות של הסדרי הסטטוס קוו מול החברה החרדית, ימשיכו לעמוד במרכזה של הדרמה הפוליטית, ומפלגה החפצה למשוך קולות, קל וחומר מפלגת שלטון, לא יכולה יותר להרשות לעצמה להתכחש לכך.
אביגדור ליברמן נעשה לדובר הקולני ביותר ביחס לנושא, ולכן רבים השתכנעו שהוא אמנם רוצה ומסוגל לטפל בו. אבל רוב הסיכויים ששיטת "ליברמן בחנות החרסינה", כלומר ההסתה האנטיחרדית והפסקנות הטוטלית, רק תעצים את הבעיה. האנטגוניזם היזום שלו מול המפלגות החרדיות לא יקדם שוויון בנטל והשתלבות בשוק העבודה. איש ציבור שחפץ בפתרון של בעיה כואבת, מגשש בין חזיתות ומאתר בני שיח. הקמפיין הכוחני של ליברמן, לעומת זאת, הכניס את החברה החרדית לגוניה לעמדת התגוננות, ויצר חזית איתנה המקשה על קידום של דיון רגוע וענייני, אפילו עם קבוצות מתונות המעוניינות לשקול שינוי הדרגתי.
במחנה הדמוקרטי אותתו במפתיע אחרי הבחירות, שלמען קואליציה הם מוכנים לשתף פעולה עם המפלגות החרדיות, באופן שמזכיר את הנכונות של יוסי שריד ז"ל לחבוש שטריימל בשביל השלום. זו אינטרסנטיות מובהקת, ובוודאי שלא בסיס לדיאלוג מהותי על עיון מחודש בהסדרים היסטוריים.
כחול לבן, שלפני הבחירות רצו על קמפיין של ממשלה חילוניתליברלית, סירבו לצירופן של הסיעות החרדיות במסגרת המגעים להקמת ממשלת אחדות. ייתכן שבלי הליכוד, היו מוכנים בכחול לבן לשלם הרבה לחרדים תמורת הצטרפותם, אבל העוינות הפופוליסטית של לפיד לחרדים וקמפיין הממשלה החילונית אינם ניתנים למחיקה מהזיכרון.
אולם בעוד השיח האנטי-חרדי של גוש המרכז-שמאל הרחיק וניכר את הציבור החרדי, אנשי הליכוד עדיין נתפסים כשותפים קרובים, בבחינת עדיף שכן קרוב מאח רחוק. מבחינת הרחוב החרדי, קואליציה עם הליכוד היא חתונה מאהבה, בזמן שקואליציה עם מפלגות הגוש, אם יהיה בכך צורך, היא לא יותר מהסכם שיתוף פעולה.
המצב הזה ממקם את הליכוד בעמדה ייחודית, המאפשרת לו למלא תפקיד חיובי בחשיבה מחודשת על הסטטוס קוו, מבלי להיתפס על ידי החרדים ככוח פוליטי המופעל מעוינות לחברה החרדית. מדובר במתח חברתי אמיתי שהצטבר, והדרך היחידה לטפל בו ביעילות, מבלי ליצור שסע בלתי ניתן לאיחוי, עוברת דרך הידברות, משא ומתן וחתירה להסכמה. אין בנמצא גורם פוליטי, זולת הליכוד, שעשוי להיתפס כמתווך הוגן בעיני הציבור החרדי.
הליכוד הוא בן שיח טבעי לקבוצות חרדיות דוגמת "טוב" (תנועת חרדים עובדים), שבדומה לש"ס - ובניגוד ליהדות התורה - מעוניינות בהשתלבות בשוק העבודה, לימודי ליבה, ואפילו השתתפות בשירות לאומי וגיוס. איתן צריך לנהל את המהלך. הפרגמטיות של הליכוד, ותפיסתו כזרם פוליטי בעל כבוד אותנטי לדת ולמסורת, יכולים להיות מפתח לגיבוש פתרון שקול, בעיקר כשהחלופות האחרות - מישראל ביתנו ועד המחנה הדמוקרטי - חושבות במושגים של שבירת כלים, ולא במונחים של הידברות. עכשיו רק צריך שבליכוד יפיקו לקח ממועד ב' וירימו את הכפפה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
