"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

החג שיכול להימשך כל השנה

,עודכן

בשנים האחרונות החלה להתפתח תופעה מעניינת ביישובים הערביים, בעיקר ביישובים הנוצריים או באלה שלהם זיקה גדולה לנוצרים ולנצרות. לקראת חג המולד וראש השנה האזרחי מתארגנים בזה אחר זה פסטיבלים ושווקי חג מולד. אירועים מוזיקליים, ריקודים, תערוכות, פעילויות ודוכני אוכל, המזכירים את אווירת החג באירופה.

וזה קורה לא רק בחיפה ובנצרת, שכבר רגילות לקבל את פניהם של מבקרים מכל רחבי הארץ בעונה זאת. פסטיבלים מקומיים נערכים מדי שנה בפסוטה, במעיליא, בכפר יאסיף או בשפרעם, והם מאגדים סביבם צעירים רבים המתנדבים ומשקיעים מזמנם כדי שאירועים אלו יצליחו. משפחות רבות ועסקים מתפרנסים מימי הפסטיבלים, הרשויות המקומיות מקבלות תגמולים, ומתחמי ההפנינג החגיגיים מושכים תיירות פנים של מאות אלפי מבקרים, יהודים וערבים כאחד.

תופעת הפסטיבלים היא ביטוי למגמת ההתפתחות הכלכלית והחברתית, שבין היתר משפיעה על תרבות הבילוי בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל. בשקט־בשקט, אחרי ששככו הדי אוקטובר 2000, החלו היישובים הערביים להתמלא - בחלקם מחדש - במקומות בילוי, במסעדות ובמתחמי קניות שוקקים. רשתות גדולות ומובילות מבקשות להיכנס ליישובים הערביים: לא רק מסעדות ומזון מהיר אלא גם רשתות השיווק, האופנה, הפנאי ושאר מוצרי הצריכה. זאת ועוד, מרכזים מסחריים חדישים ועדכניים החלו לצוץ ביישובים השונים, והתנופה הכלכלית הזו יצרה עשרות אלפי מקומות עבודה לצעירים המחפשים מקור פרנסה סמוך לביתם.

הן בשגרה והן בתקופות החגים - הוכח שהפוטנציאל קיים. לא ניתן גם להתעלם מההשקעה של משרד התרבות ושל מוסדות ציבוריים שונים, דוגמת מפעל הפיס, באירועים המופקים באופן מיוחד ביישובים הערביים והדרוזיים, במטרה לעודד תיירות פנים ביישובים אלה. החגים והאירועים המיוחדים בחברה הערבית יכולים לתרום לתנופה התרבותית והכלכלית הזו, בעיקר אם הדבר ייעשה באופן מתוכנן ומתואם על ידי הרשויות המקומיות ומשרדי הממשלה השונים.

כדי שהיישובים הערביים לא ימשיכו להוות מעין "עיירות שינה" עבור התושבים המתגוררים בהם, וכדי לא להחמיץ את הפוטנציאל הכלכלי והחברתי שמוכיח את עצמו בשנים האחרונות, יש מקום לחשוב באופן מעמיק על השקעה ממשלתית שתהפוך את היישובים הערביים למוקדי בילוי ותיירות. עושר האתרים הארכיאולוגיים, ההיסטוריים והדתיים, האווירה, הקסם והרב־תרבותיות הייחודיים להם, יכולים להפוך כל כך הרבה כפרים ועיירות ליעד אטרקטיבי עבור מבקרים מהארץ ותיירים מחו"ל.

מעבר לתרומה האדירה לכלכלה הערבית בפרט ולכלכלות המקומיות בכלל - חשבו על תרומתה של מגמה זו לחיזוק הקשר בין האוכלוסייה הערבית והיהודית בישראל. אנחנו לא רחוקים מהיום שתיירים מצרפת - וגם משפחה מראשון לציון - יוכלו להזמין צימר מפנק בכפר יאסיף, לאכול במסעדה בפסוטה ולעשות קניות בנצרת - ועוד במחירים שפויים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר