"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לצבא אסור ליפול על פגם באמינות

,עודכן

דרושה מנה גדושה של תמימות וגלגול עיניים כדי להאמין לתגובת צה"ל לחשיפת העובדה כי בצבא ניפחו באופן דרמטי נתונים המצביעים על גידול במספר החרדים המתגייסים. על פי נתונים שחשפה כרמלה מנשה בכאן־רשת ב', מסר הצבא נתונים שקריים ודיווח על עלייה של עד פי שלושה בהגעת חרדים אל הבקו"ם. בדובר צה"ל הודו בעובדות, אך מסרו כי מדובר ב"טעות בספירת החיילים החרדים בשנים האחרונות". ראש אכ"א, האלוף מוטי אלמוז, אף טען בראיון כי מדובר בסך הכל בטעות בפרשנות שעשה הצבא ולא ברצון מגמתי "לנפח את המספרים".

טענות צה"ל מעוררות לכל הפחות סימני שאלה מהותיים, לא רק מפני שאלה הנתונים שהועברו לרמטכ"ל ולדרג המדיני והפוליטי הממונים עליו, אלא משום שזו לא הפעם הראשונה. בשנים האחרונות נתפס צה"ל באי דיוקים רבים סביב אירועים מבצעיים או סוגיות ערכיות, וגם ביחס לנתונים מהסוג שנחשף כעת. גם מספר הנערות הדתיות שעלו על מדים, למשל, הוכפל ושולש ללא בסיס, וגם לאחר שנחשפה העובדה כי הנתונים שהועברו לעיתונאים ונמסרו לכנסת היו שגויים - במקרה טוב - בחרו בצבא להמשיך ולדבוק במספרים הכוזבים כדי לחמוק מביזוי תדמיתי.

מסיבות הקשורות אך ורק לצרכים תקשורתיים, הצבא אפוא מוסר לציבור ולנציגיו מידע שגוי, דווקא בנושאים העומדים במחלוקת ציבורית ופוליטית קשה. מקרים כאלה חמורים כשלעצמם, אך הדבר שאמור לעורר כעת דאגה הוא האפשרות שהצבא נוהג כך גם ביחס לנושאים אחרים, שלא תמיד נחשפים ומפורסמים.

האם ועד כמה אמינים הדיווחים וההצהרות של קצינים בכירים בדבר איתנותו ומוכנותו של צה"ל למלחמה או למבצע, שעל פי כל הגורמים הביטחוניים עלולים לפרוץ בכל רגע? האם מחסני החירום וכוחות המילואים כשירים? האם נעשו הצעדים להגן על העורף, שצפוי לספוג כמות גדולה של טילים?

מי יכול להבטיח שהפיקוד הבכיר של הצבא הגביל את דיווחי הכזב שמסר לממשלה, לכנסת ולציבור רק לנתוני הגיוס? האם קצין שמנפח מול ועדת החוץ והביטחון מספרים בעלי משמעות פוליטית, לא עשוי לנסות ולייפות את המצב בנוגע ליכולות הלחימה של הצבא? ומה הסיכוי בכלל שיימנע מכך?

לא מדובר בתהיות קונספירטיביות. גם בקרב קצינים שסיימו את תפקידם עולות תהיות לגבי אמינות הדיווחים וכשירות הצבא. מסמך שפורסם ב־ynet חשף אזהרות ובעיות חמורות שהעלו קצינים בכירים, בהם האלוף יאיר גולן, ודוחו"ת של האלוף במילואים יצחק בריק הרימו אינספור דגלים אדומים ומדאיגים, וזאת מבלי לדבר על תפקוד צה"ל במערכות כמו צוק איתן ואירועים מבצעיים אחרים.

כדי שלא נופתע ביומה הראשון של המלחמה הבאה, מוטלת על הרמטכ"ל הטרי המשימה לבער משורות הצבא את מה שמכונה "פאק באמינות". לזכותו ייאמר שעד כה נראה שהוא פועל בנחישות בכיוון הנכון. בעוד שהתנהלות דומה אצל גופים ממשלתיים אזרחיים עשויה לגרום לכל היותר עוולות קשות, שכמובן חובה למנוע - להשתרשות של תרבות הטיוח בכוח הצבאי של המדינה עלולות להיות תוצאות הרסניות וטראגיות במיוחד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר