"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

החלטת יועמ"ש הכנסת נותנת לנתניהו זמן

,עודכן

על היועץ המשפטי לכנסת עו"ד איל ינון מוטלת בימים אלה משימה קשה - הוא נדרש לקבל החלטות ולתת המלצות בנושאים חסרי תקדים. לאחרונה, הגיעו אליו פניות רבות של ח"כים מסיעות שונות ושל אנשי אקדמיה ומשפטנים שביקשו ממנו למצוא פתרון למצב המשפטי המסובך הנובע מכך שכל עוד לא הוקמה ממשלה קבועה, פועלות בכנסת רק ועדה מסדרת וכן ועדות זמניות של כספים וחוץ וביטחון.

הפונים ביקשו מינון שיפעל להקמת ועדת כנסת זמנית משום שרק היא מוסמכת לדון ולהחליט בנושא מתן חסינות לח"כים. כל עוד לא קיימת ועדה כזו, לא ניתן לדון בבקשתו הצפויה של ראש הממשלה בנימין נתניהו להעניק לו חסינות מפני העמדה לדין וכן בבקשה שניתנה כבר של ח"כ חיים כץ (הליכוד), לקבל אף הוא חסינות מפני העמדה לדין.

היועמ"ש מסביר באריכות רבה לפונים אליו מדוע הוועדה המסדרת מוסמכת לדון רק בסדרי המשכן וכן שאין אפשרות לדלג על ועדת הכנסת ולהעביר ישירות למליאה את הדיון בבקשת החסינות ("הצעה זו אינה עולה בקנה אחד עם לשון החוק ותכליתו", כותב ינון).

ינון מדגיש כי גם כאשר תלויה ועומדת בפני הכנסת בקשת חסינות, אין סעיף בחוק שמחייב אותה להקים ועדת כנסת כדי לדון בבקשת החסינות כל עוד לא הוקמו ועדות קבועות אחרות. עם זאת, הוא מבין כי "אין להקל ראש בתוצאה שלפיה בהיעדר ועדת הכנסת מתעכב הדיון בבקשת החסינות".

על מנת להעניק לפונים אליו שמשוועים להקמת ועדת הכנסת כדי לדון בעניינו של נתניהו, תחושה שלא השיב את פניהם ריקם, הוא מציין בנימה מאוד זהירה כי "גם אם בעת הזו לא קמה חובה משפטית להקים את ועדת הכנסת, אם הח"כים יסברו שנוכח חשיבות הדיון בבקשת החסינות יש מקום לחרוג מההתנהלות המקובלת בכנסת ויתגבש רוב להקמת ועדת כנסת קבועה כבר בשלב זה, אינני סבור שקיימת מניעה משפטית לעשות כן".

היועמ"ש מציין כי גם אם יוזמה זו לא תעלה יפה, כפי שניתן לצפות בעקבות התנגדות הליכוד, יהיה על הכנסת ה־23 שתושבע במקרה הטוב בחודש אפריל 2020, להקים את ועדת הכנסת לפני הקמתן של הוועדות אחרות "על אף הקושי הכרוך בכך".

המסקנה המעשית הנובעת מחוות הדעת של ינון היא שהדיון בבקשתו של נתניהו (אם תוגש) לתת לו חסינות, יתקיים לא לפני חודש מאי 2020, ומשפטו ייפתח במקרה הטוב רק בקיץ הבא.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

גדעון אלון

הכותב שימש כתב פרלמנטרי במשך כ-30 שנה, רבות מהן מטעם "ישראל היום"

כדאילהכיר