חג הסיגד – בסימן חשבון נפש

היום אנו מציינים את הסיגד, חג משמעותי מאוד לקהילת יוצאי אתיופיה בישראל. משמעותו העמוקה של החג היא חשבון נפש מעמיק, בחיבור ליהדות וביצירת אחדות בקהילה.

בשנת 2008 אושר בכנסת חוק הסיגד. בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר כי "אימוץ החג על ידי הכנסת ועל ידי מדינת ישראל יאפשר את שימורה של מסורת עתיקת יומין ויתרום לתחושת ההזדהות והמעורבות של בני הקהילה האתיופית בחברה הישראלית".

חג הסיגד של שנת 2019 הוא הזדמנות חשובה להצבת מראה מול פני החברה הישראלית כולה. זמן לקיים חשבון נפש מעמיק בשאלה האם התממשו מטרותיו של חוק הסיגד? האם אימצנו ופעלנו להגברת תחושת ההזדהות והמעורבות של בני הקהילה האתיופית בחברה הישראלית?

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה השבוע נתונים קשים ביחס לקהילת יוצאי אתיופיה בישראל ובראשם כי בני הדור השני מקהילת יוצאי אתיופיה זקוקים לעזרת הרווחה פי 3 יותר מאשר ילידי הארץ שאינך מקרב הקהילה. כמו כן, קשיי הכנסה ותעסוקה הם מהגורמים המרכזיים לעזרת הרווחה.

חג הסיגד הוא הזדמנות לממשלת ישראל ולחברה הישראלית כולה לבשר בשורה חדשה. בשורה שתעורר תקווה ואמון בקרב קהילה שלמה. קהילה שרוצה להיות שייכת, שתורמת וערכית. בשורה שתעורר שינוי תפיסתי כלפי קהילת יוצאי אתיופיה. לא עוד הגבלת ועיכוב עלייה, אלא מתן אפשרות חופשית לכל היהודים שנותרו באדיס אבבה ובגונדר לעלות ארצה כמו כל עולה חדש מכל מדינה אחרת באירופה או אמריקה.

ההכרה בעליית יהודי אתיופיה כעלייה משמעותית ציונית, אשר שינתה את פני החברה הישראלית היא הכרחית. לצד הצורך בהכרה עלינו להכיר ולסייע בקשיי הקליטה הכלליים של העולים. פערי תרבות, שפה, מבנה המשפחה, תעסוקה והדרה תרבותית ופיזית מהמרחב הציבורי בשל שיכון העולים בשכונות מוחלשות ומרוכזות.

כבר ברור לנו כי הצעד הראשון לבשורה הוא העלאת שארית יהודי אתיופיה לארץ. הצעד השני, שהוא המורכב יותר ודורש מאזרחים ואזרחיות לשנות את דעתם הקדומה על הקהילה, הוא התהליך החינוכי בבתי הספר, בצבא, במשטרה וברשויות המקומיות. הפסקת האפליה, הגזענות, ההתנשאות ומתן הזדמנות שווה. אלו הכלים שלאורך זמן יהפכו את חברי קהילת יוצאי אתיופיה לאזרחים שווי זכויות בפועל.

אנחנו, בהסתדרות הציונית העולמית, נמשיך בדרך זו, אשר התחזקה רק החודש, כאשר בכינוס הועד הפועל הציוני שנערך בבאר שבע, העברנו החלטה תקדימית המפנה משאבים ואחריות לקידומם והעצמתם של צעירי הקהילה. זו אחריותנו וחובתנו המוסרית.

דרור מורג הוא חבר הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית