"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

על כולנו לעזור להן להיחלץ

,עודכן

היום מציינים בארץ וברחבי העולם את יום המאבק באלימות כלפי נשים. התופעה הזאת מלווה אותנו כל השנה, אבל מגיעה לכותרות רק במקרי הרצח המזעזעים של נשים; 13 במספר מתחילת השנה. כולנו זוכרים את המקרים האחרונים של רצח מיה טל בידי בעלה, רצח אסתר אהרונוביץ' בידי בעלה הרופא ורצח מיכל סלע בת ה־32 שנרצחה באכזריות בביתה בירושלים לעיני בתה התינוקת בחודש שעבר.

על פי נתוני משרד הרווחה, מאז 2004 נרצחו 163 נשים על ידי בני זוגן, כמחצית מהן היו מוכרות לשירותי הרווחה. אלו רק מקרי הקצה שמגיעים לכותרות, אבל מה עם כל המקרים שלא מסתיימים ברצח; מה עם אלפי הנשים שחיות בפחד במקלטים לנשים מוכות או אלו שחיות בפחד לצד הבעלים שלהן וחוששות לעזוב?

היום הזה הוא הזדמנות מצוינת להקדיש תשומת לב לתהליך הדיכוי שעוברת אישה שחיה בזוגיות אלימה. היא לרוב תחווה אלימות נפשית, אלימות כלכלית (בעלים שמאלצים את נשותיהם לא לצאת לעבוד כדי להיות תלויות בהם כלכלית), אלימות מילולית ואלימות פיזית. בישראל של 2019 התופעה המזעזעת הזו לא פוקדת רק נשים במגזר הערבי או נשים שמשתייכות לאוכלוסיות מוחלשות, היא פוגעת בכולן.

גם הפגיעות המיניות ראוי שיצוינו ביום זה. מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית מדווחים על עלייה של 40% בפניות בחמש השנים האחרונות. מתוך 6,220 תיקי עבירות והטרדה מינית שנפתחו השנה, 83% נסגרו בפרקליטות ולא הוגש כתב אישום. האומץ שנדרש מאישה לקום ולהתלונן על הטרדה מינית, תקיפה מינית, אונס או אלימות מצד בן זוגה הוא קשה מנשוא. הידיעה שיותר מ־%80 מהתיקים נסגרים לא בדיוק מעודדת נשים נוספות לצאת ולהתלונן. העובדה שאישה מוכה צריכה להסתתר מבעלה חודשים ארוכים במקלט לנשים מוכות, מפוחדת ומבוהלת, בזמן שהבעל ממשיך בחייו כרגיל ובאין מפריע, צריכה להטריד את כולנו. לא היא זו שצריכה להסתתר, הוא זה שצריך. האישה לא צריכה להתבייש לספר למשפחה או לחברים - הבעל צריך להתבייש.

יש לקוות שהיום הזה יגביר את המודעות ויאפשר לנשים שנפגעו להרים ראש ולהתלונן, לאזור אומץ ולצאת מהסיטואציה המפחידה, השתלטנית והחונקת הזו, למצוא את כוחות הנפש ולצאת לבקש עזרה. על רשויות הרווחה והחוק במדינה להבין שהטיפול הוא לא רק מתן הגנה לאישה, אלא גם החמרת הענישה בגברים המתעללים ובאלו שתקפו מינית.

כשהסטטיסטיקה מדברת על כך שכל אישה שנייה חווה הטרדה מינית וכל כך הרבה נשים חוות התעללות פיזית מצד בני זוגן, כדור השלג הזה חייב להפסיק להתגלגל. אנחנו עוד רגע בשנת 2020 ואנחנו חייבות, כולנו, להרים ראש ולומר בקול: "לא עוד".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר