"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לחסוך את מחול השדים

,עודכן

החלטת היועמ"ש על הגשת כתב אישום נגד נתניהו היא בשורה דרמטית ופתיח למחול שדים. עתירות לבג"ץ בדרישה לחייב את ראש הממשלה להתפטר כבר בהכנה. סעיף 18 לחוק יסוד: הממשלה, העוסק בהפסקת כהונה של ראש הממשלה מחמת עבירה, יהא נתון לפרשנויות אינספור ולמחלוקות.

ח"כ איילת שקד ביטאה צד אחד של המטבע, כשהדגישה שלפי החוק ראש הממשלה יכול לכהן עד פסק דין חלוט, ורק הכנסת - ולא בג"ץ - היא זו שתחליט אם עליו לפנות את מקומו. תקדימי בג"ץ, מנגד, מרמזים אחרת.

ב־2013, כמה חודשים לפני מועד הבחירות לרשויות המקומיות, עתרה תנועת אומ"ץ נגד ראש עיריית רמת השרון יצחק רוכברגר ושמעון גבסו מנצרת עילית שנאשמו בפלילים, ומאוחר יותר גם שלומי לחיאני מבת ים. התנועה ביקשה להשעותם מתפקידם ולמנוע מהם להתמודד בבחירות הקרבות לראשות העירייה. נגד רוכברגר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות מרמה והפרת אמונים ורישום כוזב במסמכי תאגיד, נגד גפסו הוגש כתב אישום בגין שוחד, ונגד לחיאני הוגש כתב אישום בעבירות של לקיחת שוחד ומרמה והפרת אמונים. היה מדובר אפוא בראשי רשויות נבחרים, ובמובן זה מקרים אלה מקבילים לכתב אישום נגד ראש ממשלה נבחר.

באותה עת, סעיף 20 (ה) לחוק הרשויות המקומיות - בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם, קבע כי רק כשהורשע ראש הרשות בעבירה עם קלון יושעה ראש הרשות עד למתן פסק דין סופי בעניינו. עוד קבע הסעיף כי כהונתו של ראש רשות תפקע מיום שפסק הדין נהיה סופי.

והנה, השופטת מרים נאור, אז המשנה לנשיא אשר גרוניס ולימים נשיאת העליון, הסבירה כי בעולם אידיאלי הציבור יסיק את המסקנות בקלפי, אך הוסיפה כי אנו לא חיים בעולם אידיאלי, ולנוכח הפגיעה הקשה בטוהר המידות ובאושיות השלטון הדמוקרטי, בסופו של דבר על בג"ץ להתערב.

ואכן, בג"ץ התערב וחייב את המועצה המקומית להשעות את ראשי הערים. המועצות מיאנו לעשות זאת, ובבחירות 2013 ראשי הערים נבחרו שוב על ידי הציבור ושוב איימו העותרים הציבוריים לפנות לבג"ץ ולדרוש להדיחם מתפקידם. היה ברור כי בג"ץ ישוב וידיח את ראשי העיר.

בשעתו היה זה שר הפנים גדעון סער שהתיר את מרוץ הסמכויות והציע תיקון לחוק הרשויות המקומיות, שלפיו במקרה שבו מוגש כתב אישום נגד ראש עירייה, ועדה מיוחדת תבחן את השעייתו מתפקידו. בכך תמה הסאגה, וראשי הערים הושעו מתפקידם. רוכברגר אף הקדים לעשות, ומייד לאחר היבחרו שוב הודיע על נבצרות.

אכן צודקת איילת שקד. הכנסת היא זו שתידרש לפתרון הפלונטר. אך לאור החלטתו הדרמטית של מנדלבליט, ובהינתן תקדימי בג"ץ, אפשר לצפות שגם אם נתניהו ייבחר שוב, יידרש בג"ץ להחלטה בעתירה מחודשת ויורה לכנסת להשעותו.

על מנת לחסוך מכולנו תהליך משפיל ומבזה של מחול שדים בין בג"ץ לבין הכנסת, על נתניהו לגלות אחריות ולעשות שתי פעולות: ראשית לצאת לנבצרות, ובד בבד להציע תיקון לחוק יסוד: הממשלה ולמסד ועדה ציבורית שתתייחס לסוגיית השעיית ראש הממשלה.

פרופ' אסף מידני הוא דקאן ביה"ס לממשל ולחברה במכללה האקדמית תל אביב־יפו ונשיא האגודה הישראלית למדע המדינה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

אסף מידני

פרופ' מידני הוא מומחה לממשל ומשפט ציבורי באקדמית ת"א־יפו, מחבר הספר "אחריות ציבורית וצריכה פוליטית - ארבע רפורמות לישראל"

כדאילהכיר