מכשול בפני עיוורים

לפי הערכה לא לגמרי עדכנית של משרד הרווחה, חיים בישראל לא פחות מ־120 אלף מכורים להימורים. לפי דו"ח מבקר המדינה, משרד הרווחה לא דאג לאמוד את המספר באופן מדויק יותר כדי לטפל בבעיה. אלא שהמחדל הגדול הרבה יותר של המדינה הוא עידוד אקטיבי של הימורים, ללא כל אזהרה מפניהם, בבחינת שימת מכשול בפני עיוורים. "פה קונים מזל" הוא רק אחד השלטים המתגרים ברבבות, אולי במאות אלפים, של מכורים. מדובר בסכנה של ממש, שאינה שונה מעידוד צריכת סמים לנרקומנים. מהמרים אינם חסים על משפחותיהם ועל ילדיהם, זה לא בשליטתם. רבבות משפחות מטופלות במחלקות הרווחה, אף שההכנסה הרשמית שלהן גבוהה. המהמרים מסתובבים בינינו ללא שום תג זיהוי, חלקם מפורסמים, חלקם חברים שלנו שלא מספרים לנו על בעייתם.

מפעל הפיס הוקם על ידי עיריית תל אביב ב־1951 במטרה לגייס כספים להקמת בית חולים. בשנה שעברה הכניס מפעל הפיס סכום אדיר של כ־8 מיליארד שקלים - כ־888 שקלים לשנה מכל אזרח במדינה - מתינוק ועד קשיש. ומכיוון שברור שאני ורבים מקוראי שורות אלה לא תרמו שקל להכנסות הללו, לא כל שכן תינוקות וילדי ישראל, הרי ברור שאותם מכורים מבזבזים אלפי שקלים ורבבות שקלים על מפעל ההימורים הזה. לו היה מדובר במפעילים פרטיים, ברור שהמחוקק היה קובע שורה של מגבלות על פרסום ההימורים ואפילו על הזדהות המהמרים, הן כדי למנוע הלבנת כספים והן כדי למנוע ממכורים מוכרים להשתתף במשחק.