"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המימון ייעצר, הארגון ייסגר

,עודכן

חלק ממדינות העולם ממשיכות לטמון את הראש בחול, ולא מכירות בעובדה שהגיע הזמן לסיים את ההצגה שנקראת אונר"א. מנגנון הפליטים של אונר"א הוקם מתוקף החלטה של העצרת הכללית של האו"ם מתוך רצון ומחשבה לשקם את הפליטים הפלשתינים. בפועל, הוקם מנגנון מסואב ומושחת שעוסק בהנצחת מעמד הפליטות, ובעצם מנסה למנוע את סיום הסאגה.

לפי אונר"א, מספר הפליטים הפלשתינים עומד כיום על כ־5 מיליון, בעוד ב־1948 הוכרו רק כ־750 אלף פליטים פלשתינים. לצד הניסיונות להנציח את בעיית הפליטות, ראשי הסוכנות בחרו להשריש אג'נדה של הסתה ושנאה נגד ישראל במקום לחתור לפתרון אחד המשברים הגדולים בראייתו של האו"ם. המנגנון השקרי וניפוח מספרי הפליטים לא רק העצימו את בעיית הפליטים, אלא הפכו לחומר תבערה בסכסוך הישראלי־פלשתיני. במשך עשורים האיחוד האירופי, וכן גרמניה, שבדיה ומדינות נוספות, הציפו במזומנים סוכנות בינלאומית מבלי לוודא את תקינות פעילותה. התוצאה לא איחרה לבוא. צבר פרשיות השחיתות שנחשפו לאחרונה בצמרת הסוכנות, לצד חשיפת מעורבות אנשי אונר"א בעזה בפעילות טרור של חמאס, התבצעו מתחת לאפה של הקהילה הבינלאומית.

בשנה אחרונה מובילות ישראל וארה"ב מאמץ דיפלומטי נרחב, שמטרתו לחשוף את בעייתיות הארגון ולהציע דרכי פעולה חלופיות. ניצנים של שינוי ניכרו כבר בהדחת המזכ"ל קרנבול, שבזמן שהוציא את דיבתה של ישראל, השתמש בכספי המדינות התורמות לצרכיו האישיים. בתוך כך, מדינות רבות מתחילות להבין כי אונר"א הפכה בעצמה לבעיה. אמנם נציגי המדינות הצביעו בעד חידוש המנדט, כחלק מהרגל מובנה של אימוץ החלטות העצרת בכל שנה, אך לאחר החלטת ארה"ב להפסיק את המימון לארגון, מדינות נוספות שוקלות את צעדיהן. דיפלומטים רבים אף מעידים כי מדיניותה של ארה"ב להעביר את המימון לטובת סוכנויות פליטים אחרות בינלאומיות היא הפתרון נכון. ברגע שהמימון ייפסק, תחל הספירה לאחור לסגירת תיאטרון האבסורד המכונה אונר"א.

דני דנון הוא שגריר ישראל באו"ם

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר