זו לא ההסתה, אלא חוסר האמינות

המלך, מספרת מעשייה עממית, ביקש מליצן החצר שיעשה משהו שירגיז אותו ויתנצל בצורה שתרגיז עוד יותר. יום אחד, כאשר התבונן המלך מן החלון אל גני הארמון, הרגיש לפתע צביטה עזה באחוריו. המום וכועס, הסתובב אחורה וראה את ליצן החצר. "מה אתה חושב שאתה עושה?" שאג עליו, והליצן ענה: "אלפי סליחות, אדוני המלך, חשבתי שזאת המלכה".

מכתבו של שי ניצן לאנשי פרקליטות בעבר ובהווה, כולל שופטים מכהנים, בקריאה להגן על הפרקליטות מפני ההתקפות עליה, מזכירה את ההתנהלות הזאת. אם אמון הציבור בפרקליטות יורד, מדוע לא נשלח אי־מייל לשופטים, העשויים לשפוט בתיקי נתניהו, כאילו הם דוברי הפרקליטות, בניגוד לכל כללי מנהל תקין? זה בוודאי יועיל לבניית האמון.

והמצב אכן בעייתי. סקר "ישראל היום" ו"מאגר מוחות" שפורסם בסוף השבוע שעבר יכול אולי להוות נחמה פורתא לפרקליטות ולמערכת המשפט, בכך שאמון הציבור במוסדות האחרים שנסקרו - המשטרה, המערכת הפוליטית והתקשורת - נמוך יותר. אבל זוהי שמחת עניים. רק 28% הם בעלי אמון גבוה בפרקליטות, רק 38% בבתי המשפט ו־44% בבית המשפט העליון, בעוד יותר משליש מהציבור מביע אמון נמוך בבתי המשפט, ו־44% מביעים אמון נמוך בפרקליטות - זה רחוק מאוד מלהיות תמונה מעודדת. לא זו בלבד, אלא שחצי מהציבור דיווח שהאמון שלו במערכות ירד.

הדבר צריך להדאיג לא רק את הפרקליטות ואת מערכת המשפט, אלא את כולנו. מערכת מדינית מתפקדת חייבת את בתי המשפט ככלי מרכזי המיישב מחלוקות בין האזרחים, השומר על שלטון החוק ומרסן את השלטון מפגיעה באזרח. אבל בית המשפט אין כוחו אלא בפיו, ובלי אמון הציבור יכולתו לפעול נפגמת מאוד.

אנשי הפרקליטות, כך נראה, מוכנים להאשים במצב כל אחד אחר מלבד את עצמם. הם התגלמות המקצועיות והיושר, הם פועלים ללא משוא פנים ובאופן אובייקטיבי, ואם הציבור אינו מאמין בהם, הבעיה היא אצל הציבור ואצל אנשים ש"מסיתים" נגד הפרקליטות (כך!), דוגמת השר הממונה עליהם בעצמו.

אך זו התחמקות מהעיקר. הציבור רואה ושומע את התנהלות הפרקליטות, בתיקי ראש הממשלה ובתיקים אחרים, ושואל שאלות. האם הוא יכול לסמוך על חוסר משוא פנים כאשר נראה לעין כל שהשופטת בתיק של איתמר שמעוני דנה במאפייני סיקור אוהד כשוחד, שאינם רלוונטיים לתיק אך הולמים אחד לאחד באורח פלא את כתב ההאשמות נגד נתניהו? האם הוא יכול לסמוך על מערכת שנתנה אור ירוק ללחץ לא תקין על נחקרים כדי שיהפכו לעדי מדינה נגד ראש הממשלה? האם קיים באמת "שיקול דעת מקצועי טהור" כשהנושא העומד על הפרק הוא בעל השלכות פוליטיות כבירות? מבט לארה"ב, שם מתנהל היום הליך משפטי נגד הנשיא, מאלף: ההליך כולו מתנהל בקונגרס, והוא נחלק בלי בושה בצורה פוליטית בין מתנגדי טראמפ לתומכיו. איש אינו מתיימר להיות שם "בלא משוא פנים".

הדרך לשיקום אמון הציבור בפרקליטות ובמערכת המשפט עוברת בתיקי נתניהו. ככל שההליכים יהיו שקופים וגלויים יותר, וככל שהפרקליטות תיקח את הביקורת נגדה כביקורת בונה ולא תנסה לירות בשליח, כך ייתכן שהציבור ירחש אמון רב יותר למערכת. הדרך לשם עדיין ארוכה, אך לא מאוחר להתחיל לצעוד בכיוון.