"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תנאי לתמיכת הימין: משילות עכשיו

,עודכן

בנימין נתניהו עשוי להירשם בדפי ההיסטוריה כאחד מראשי הממשלה החשובים בתולדות המדינה. הוא התמודד עם נשיא אמריקני מנוכר כברק אובאמה, מתוך הבנה כי "היחסים המיוחדים" עם האמריקנים לא יכולים להוות מרשם להתאבדות לאומית. הוא מינף את ההתרחקות הזמנית מהאמריקנים ליצירת קשרים איתנים עם מדינות אחרות בעולם (כולל מדינות ערב), הזניק את הכלכלה הישראלית עם צמיחה לנפש גבוהה מהממוצע ב־OECD, וכבונוס זכה לחבר אמת בבית הלבן בדמותו של דונלד טראמפ.

אך הצלחותיו של נתניהו בתחומים המדיניים־כלכליים מהוות תמונת מראה טרגית לכישלונותיו בתחומי פנים, כשממשלותיו בעשור האחרון אפשרו לשמאל לשמר ובמקרים מסוימים אף לחזק את ההגמוניה שלו במוקדי הכוח הבלתי־נבחרים: משפט, אקדמיה, תרבות ותקשורת. התוצאה לעיתים מדכדכת: המסתננים עדיין כאן וכנראה כדי להישאר, פולשי חאן אל־אחמר אינם חוששים מפינוי, המשטרה מגלה אוזלת יד מול הפשיעה החקלאית וטרור הפרוטקשן באזורי הספר, מדינות זרות והקרן החדשה ממשיכות באין מפריע להתערב בענייניה הפנימיים של ישראל, גלי צה"ל המיותרת והבזבזנית נהנית מחסינות כמעט מוחלטת מתחרות ברדיו, ושופטי העליון עדיין שותפים בבחירת יורשיהם במסגרת הליך מעוות ובלתי שקוף.

גולת הכותרת של שלטון הבלתי נבחרים היא כמובן האוליגרכיה השיפוטית. רבים בימין זוכרים לנתניהו את אמירותיו מ־2012 בפני נשיאת העליון הפורשת דורית בייניש ("גנזתי כל הצעה שנועדה לפגוע בעצמאותו של בית המשפט"), ורואים ברדיפה המשפטית נגדו בארבע השנים האחרונות מעין "עונש" על מדיניותו הנרפית מול המערכת. רק עכשיו, כשהאיום הגיע לפתחו בדמות תיקי האלפים המופרכים, נתניהו החליט לא לוותר. הוא גילה שהימין אמנם עדיין מאחוריו - אבל לאו דווקא מאהבת נתניהו, כמו מהזעם על קומץ משפטנים ודובריהם בתקשורת שגמרו אומר לבטל את רצון העם.

המלחמות האחרונות של נתניהו, כמו אלה שנועדו לאפשר לערוץ 20 לשדר חדשות, או מינוי מבקר מדינה המעורר את זעמם של "שומרי הסף", עשויים ללמד על נתניהו חדש ולוחמני גם בזירת הפנים. אך לצד זאת, הבליח לאחרונה שוב נתניהו חסר האונים, כששיתף ברשתות החברתיות מאמר הקורא להקמת ועדת בדיקה ממשלתית לבחינת חקירותיו, משל היה אזרח מודאג ולא קברניטה של מדינת ישראל בעשור האחרון.

נתניהו מוכרח להבין כי תמיכת הימין בו מגיעה עם תנאי ברור: משילות עכשיו. דברים ברוח זו אמר לאחרונה ד"ר רן ברץ, עד לא מזמן מוביל תחום ההסברה בלשכת ראש הממשלה, שהביע תקווה לפני הבחירות האחרונות כי בקדנציה האחרונה שלו יקבל נתניהו "החלטה אסטרטגית על שורת רפורמות משמעותיות" בתחומי הפנים. לדברי ברץ, "נתניהו ראוי להשאיר חותם אישי שכזה" - אך השאלה הגדולה היא אם נתניהו בכלל רוצה להשאיר חותם זה. מנדלבליט וליברמן יכריעו אם נתניהו יקבל הזדמנות אחרונה לעשות זאת, או שמא הרכבת ההיסטורית כבר עזבה את התחנה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

גלעד צוויק

כתב כלכלי ב"ישראל היום". עיתונאי מאז 2008. עסק במהלך הקריירה בתקשורת בתחומים רבים: תחקירים, מדיני-פוליטי, כלכלי, מגזין וספורט. נולד בתל אביב וגדל בירושלים. בעל תואר ראשון בהיסטוריה של המזרח התיכון ומדע המדינה מאוניברסיטת ת"א. כמו כן, למד תסריטאות בביה"ס לקולנוע וטלוויזיה סם שפיגל שבירושלים. "כתבה שזכורה לי במיוחד, היא מהראשונות שכתבתי. זו הייתה שיחת טלפון עם אלי אוחנה מביתן המודיעין בספארי. עבדתי בספארי ובמקביל נבחנתי למקומון של מעריב בשרון. המשימה הייתה לערוך ריאיון עם כדורגלן העבר האגדי ומאמן הפועל כפ"ס דאז. עברתי את המבחן, וכעבור שנה כבר עברתי לעיתון ארצי".

כדאילהכיר