"על בית המשפט לתת דעתו, בין השאר, גם למציאות החיים, הגורמת לכך שלעיתים הציבור מבקש להיות מיוצג על ידי אדם שאינו מופת להליכות נאות... זהו, אל נכון, מבחנו של הציבור, וזוהי, אל נכון, מהותה של הדמוקרטיה". את הדברים הללו כתב נשיא בית המשפט העליון בדימוס, השופט אשר גרוניס.
מהותה של הדמוקרטיה, במדינת ישראל ובכל מדינה אחרת, היא מתן האפשרות לציבור לבחור את האנשים שיובילו את המדינה. בשיח שהתנהל בשתי מערכות הבחירות האחרונות, נעשה ניסיון לייצר מראית עין של מחנה פוליטי התומך בשלטון החוק ובדמוקרטיה, ואל מולו מחנה המוכן להשלים עם שחיתות ועם הרס של כללי המשחק במדינת ישראל, לטובת מטרות פוליטיות.
פרשנים שונים כבר קבעו שלפי כל נורמה מוסרית (שהם עצמם הגדירו), אין מנוס מפרישתו של רה"מ במקרה שיוגש נגדו כתב אישום, אף שהדבר אינו מתחייב בחוק. כעת, אם אמנם נכון הדיווח של רביב דרוקר בחדשות 13, מצטרפת יוזמת כחול לבן לשינוי חוק יסוד: הממשלה, כך שראש ממשלה יהיה חייב לפרוש במקרה של הגשת כתב אישום כנגדו. אין דוגמה מובהקת מכך לרמיסת שלטון החוק, הדמוקרטיה וחזקת החפות, לטובת מטרות פוליטיות.
חוק יסוד: הממשלה קובע במפורש כיצד יש לנהל הליך פלילי נגד ראש ממשלה מכהן, וגם קובע שתוקף כהונתו יפקע במקרה של הרשעה חלוטה. מטרתו של המחוקק בקביעת ההסדרים היתה ברורה. ראש הממשלה הוא גם חבר כנסת, נבחר ציבור בפני עצמו, וגם האיש שחברי הכנסת בחרו בו לעמוד בראש הרשות המבצעת. היציבות השלטונית והעקרונות הדמוקרטיים הבסיסיים ביותר מחייבים שהפסקת כהונתו תהיה רק על ידי 61 חברי כנסת המבטאים את רצון העם.
הפסקת כהונתו של ראש ממשלה באופן אוטומטי במקרה של הגשת כתב אישום, מעבירה בפועל את המפתח לדמוקרטיה הישראלית מידיו של הציבור לידיו של פקיד בלתי נבחר, שמונה לתקופה קצובה - היועץ המשפטי לממשלה. יוזמת החקיקה, והרעיון העומד מאחוריה, לא רק נוטשים את מהותה של הדמוקרטיה, אלא גם פוגעים אנושות בשלטון החוק, הדורש ש"כללי המשחק" יהיו קבועים וידועים מראש.
חקיקה פרסונלית ורטרואקטיבית, שלכל העוסקים בדבר ברור שהיא מכוונת לסיכול פוליטי ממוקד של אדם אחד, תהפוך את הכנסת ואת הליך החקיקה של חוקי היסוד לחוכא ואטלולא. הרעיון של חקיקה מאחורי "מסך בערות" נועד למנוע שרירותיות ועריצות. הכנסת אמנם מוסמכת, בשיטתנו המשפטית, לפעול כרצונה, וגם חוקקה בעבר חוקים רטרואקטיביים ופרסונליים, אבל חקיקתם תמיד גררה ביקורת מוצדקת.
הנורמה שמבקשת לייצר יוזמת החקיקה החדשה מבית כחול לבן, לקויה גם בשל פגיעתה החריפה בחזקת החפות. שלילת הזכות להיבחר היא סנקציה חריפה במיוחד, והטלתה על אדם ללא הליך משפטי, על בסיס החלטה מנהלית של היועץ המשפטי לממשלה, תפגע בטוהר ההליך המשפטי. היא גם עלולה לגרום, כאפקט שלילי ולא רצוי, לחשש ולפחד של היועץ המשפטי לממשלה מהגשת כתב אישום במקרים בהם צריך להגיש, בשל התוצאות החמורות.
החמור מכל הוא שמדובר בהצהרת חוק בלבד, שמאיימת לכלות את התרבות הפוליטית בישראל לצרכים קצרי טווח וקצרי רואי. ממשלה לא יכולה לקום ולתפקד ללא 61 חברי כנסת החפצים בקיומה, ואם בסיטואציה עתידית כלשהי, ראש הממשלה בנימין נתניהו - או כל ראש ממשלה אחר שכנגדו יהיה תלוי ועומד כתב אישום - יהיה מעוניין להמשיך ולכהן, כל שיידרש הוא שינוי של חוק היסוד והשבת המצב לקדמותו.
ניתן לשער שאותם ציניקנים המקדמים כיום את שינוי החקיקה, יהיו הראשונים שיקפצו בעתיד ויטענו שמדובר בפגיעה בכללי המשחק ובחקיקה פרסונלית. על הפגיעה באמון הציבור שתיגרם מיוזמת החקיקה הזו, נשלם אפוא פעמיים.
עו"ד שמחה רוטמן הוא היועץ המשפטי של התנועה למשילות ודמוקרטיה
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
