מזל טוב (בכפוף לתנאים)

כשעדי שילון נישאה לשחקן יוסף סוויד, היא ספגה קללות ונאצות על שנישאה לערבי. גם חתונתם של השחקן צחי הלוי והעיתונאית לוסי אהריש לוותה בביקורת ובאמירות קשות מצד כל מי שמאמינים שזוגות מעורבים הם אם כל חטאת. אבל כשד"ר גדי טאוב הודיע כי נשא לאישה בחורה לא יהודייה, הברכות זרמו מכל עבר, מ"מזל טוב" ועד "תזכו להרבה שנים מאושרות יחד". הפעם, משום מה, מילאו המודאגים משלמות העם היהודי את פיהם מים.

טאוב אמנם הסביר בפוסט שבת זוגו הסכימה להתגייר. אנחנו לא יודעים מתי ואם זה יקרה, אבל יש כנראה מי שהכוונה מספיקה לו. אבל קיים סיכוי שהסובלנות הפתאומית קשורה בעובדה שבת הזוג הלבנה ונעימת המראה מגיעה מסנט פטרסבורג. הוסיפו לכך את מועד הפרסום - בסמוך להפגנת התמיכה בראש הממשלה שבה נשא נאום - ותבינו שיש הבדל מהותי בין שמאלני עם ערבייה לבין ימני עם נוצרייה.

כן, יש בישראל הרבה מאוד אנשים שחושבים שטבעי והגיוני יותר להתאהב בבחורה שאין לה דבר וחצי דבר עם שפת המקום, תרבותו, גווניו וריחותיו, מאשר במי שמלבד היותה בת לאום אחר היא ישראלית כמונו בדיוק. שקתולית משם עדיפה על ערבייה מכאן. לוסי אהריש היא בשר מבשרה של ישראל, גם יוסף סוויד ועוד עשרות אלפי צעירים ערבים שגדלו ולמדו וחוו את כל התהליכים והחוויות של בן הארץ. אבל להקים איתם בית? חס וחלילה. הרי הרבה יותר פשוט וקל להתגבר על המרחק שבין סנט פטרסבורג לתל אביב מאשר על זה שבין יפו לעיר העברית הראשונה.

נדמה כי נוצרים יפים ולבנים זוכים לחסינות מפני קיתונות הארס והשנאה אשר נשפכים על אריתריאים, סודאנים וערבים. למראה ולצבע יש חשיבות ומשמעות. נסו לדמיין את טאוב מודיע על מיסוד הזוגיות עם בחורה בשם סמאר שמגיעה מהעיר אסאמרה, בירת אריתריאה. האם היה זוכה לאותן תגובות חמות ומחבקות?

לאהבה אין כללים. אדם צריך ויכול לחפש אותה בכל מקום, בכל שעה. הוא יכול למצוא אותה במקום הכי לא צפוי והיא תהיה חזקה ואמיתית, כי אהבת אמת אי אפשר להסביר וגם לא צריך.

אבל אצלנו גם עניינים שבלב הפכו פוליטיים. בקרב חלק מהציבור הישראלי קיימת תפיסה שיש אהבות שאינן ראויות ואסור להן שיתקיימו. זה החלק שיקלל את מי שיעז ליצור קשר עם מי שהוא תופס כאויב. זה אותו חלק בדיוק שמקבל בחום קשר בין אחד משלו לאחרת ממנו. כל עוד עיניה ועורה בהירים היא לא מאיימת על איש.