"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כשהנרצחת היא אחת כמונו

,עודכן

בעוד כמה שנים תלמד הבת של מיכל סלה ז"ל לקרוא. כמו כל ילדי דור המסכים, היא תדע לחפש מידע בגוגל ותהיה חלק מהרשתות החברתיות. פעם, לפני המון שנים, ילד יכול היה להיות חלק מטרגדיה ועדיין אפשר היה לגונן עליו מפני האמת. היום זה בלתי אפשרי. הפרטים זמינים, גלויים, כולם יודעים הכל.

זה אומר שהיא תדע שאבא שלה רצח את אמא. שהשכנה קיבלה אותה לידיה מגואלת בדם, רעבה וצמאה וחסרת אונים. שהרצח הזה הביא מאות נשים, כולל מגישת הטלוויזיה מירי מיכאלי, לדבר בגלוי על מערכות יחסים אלימות שהן חוו. ושבתוך כל הכאב והצער והדמעות היה מי שהחליט לנצל את הסיטואציה כדי לנגח את המשטרה ולעשות ממנה רווח פוליטי.

כן, היא תקרא גם את הדברים שאמרו בתקשורת השרים דוד אמסלם ויריב לוין. והיא תהפוך בהם שוב ושוב, ממאנת להאמין שהיו מי שהפכו את הרצח לספין. ולמידע הנורא שהיא תיחשף אליו, לחלל הגדול שהיא תישא כל חייה ולשאלות שייוותרו לנצח ללא מענה, יתווסף גם עלבון גדול. כולם ראו את אמא שלה ואותה - חוץ ממקבלי ההחלטות ונבחרי הציבור.

כי הרצח הזה, של אישה שהיא "כמו כולן", טלטל את החברה הישראלית הרבה יותר מכל רצח אחר של אישה על ידי בעלה. הוא נגע במקומות עמוקים, חשף פחדים וחרדות. "אם זה קרה לנו זה יכול לקרות לכל אחד", אמרה לילי בן עמי, אחותה של הנרצחת. זה בדיוק מה שהבינו עשרות אלפי נשים, שעד אותו רגע חשו מוגנות בשם מוצאן, השכלתן ומעמדן החברתי.

כשנודע שהתינוקת של מיכל עודנה יונקת וזקוקה לתרומות של חלב אם, ההיענות הציבורית היתה כה גדולה שבתוך שעות היה צריך לבקש להפסיק לתרום. היה אפשר לחוש ברשתות החברתיות בזעזוע העמוק של אנשים שלא הכירו אותה אישית. נשים התבוננו בתמונות של מיכל וראו בהן את עצמן.

ולכן התגובה של השרים לוין ואמסלם מטרידה כל כך. אם היה מדובר במישהי ממוצא ערבי או אתיופי, לא היו מהם יותר מדי ציפיות; זה נורא להגיד זאת, אבל היינו עוברים לסדר היום. אבל כאן מדובר באישה שהיתה יכולה להיות בתם או אחותם, לא מן הרחוקות אלא מן הקרובות היתה הנרצחת. ואפילו זה לא עמד לה ביום פקודה, סליחה, ביום שימוע.

בעוד כמה שנים תלמד הבת של מיכל סלה ז"ל לקרוא ותבין מה קרה באותו יום ארור, ששינה את חייה לנצח. יש לקוות שכמו אמא שלה, גם היא תדע לראות את הטוב שבאדם יותר מאת הרע שבפוליטיקאי.

יש לקוות גם שטעם החלב שנשלח אליה מנשים זרות יישאר על שפתיה וימתיק את טעמה של ההתרפסות סרת הטעם לראש הממשלה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר