"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מצביעות על הבעיה

,עודכן

"נשים לא מצביעות לנשים, הן מצביעות לחתיכים", אמרה לי לאחרונה חברת כנסת לשעבר, בשיחת מסדרון באחד מאולפני הטלוויזיה, לאחר שהבעתי פליאה על כך שגם במערכת בחירות 2019 ב' התקיימה מלחמה על המנדטים של הקול הרוסי, הקול הערבי והקול החרדי, אך לא התקיים אפילו מיני־קרב על הקול הנשי - כמחצית מבעלי זכות ההצבעה בישראל.

תשובתה של הח"כית לשעבר, אותנטית ככל שתהיה, זעזעה אותי ושכנעה אותי בו בזמן. מצד אחד, יש בי נטייה לחשוב שאחיותיי למין הנשי אינטליגנטיות בבחירותיהן הפוליטיות, ולא נוטות לנהות אחר מועמד ש"נראה אחלה". מנגד, אולי יש משהו באמרת "החתיכים מנצחים נשים"? האם ייתכן שיש גרעין של אמת בדעה הקדומה שנשים מתקשות לפרגן לנשים מצליחות ותחרותיות? אולי זה ההסבר לכך שאפילו יו"ר ימינה, איילת שקד, ויתרה על הקול הנשי בקמפיין שניהלה. חבל בשבילה, וחבל בשבילנו, הנשים. היא יכולה לייצג את ה"מגזר" שלנו בכנסת ישראל טוב מכל גבר שלא ילד, שלא הוטרד ושלא חווה אפליה במשכורת על רקע מינו. רשימת התסכולים ארוכה.

ובכל זאת, אני רואה פוטנציאל אדיר בקול הנשי, בעיקר בגלל מי שנשארו בבית גם בבחירות האלה, כי "אין למי להצביע", או שלשלו לקלפי את הדעה של בן הזוג.

ככתבת פוליטית, פגשתי שלל יועצים ויועצות אסטרטגיים שכיוונו את המסרים שמזמרים הפוליטיקאים בעת בחירות. מדובר באנשים מבריקים, עם אופק ראייה רחב ועוצמות להזיז מנדטים מכריעים. ולכן, בסיומה של מערכת הבחירות, אני שואלת את עצמי איך ייתכן שבשנת 2019 פספסו בזיהוי הפוטנציאל של הקול הנשי, וכיצד מי שנלחמים על כל קול, הפקירו מנדטים רבים ליריבים.

הפוליטיקאים השקיעו במערכת הבחירות הנוכחית גם בקולות הצעירים, הקהילה הגאה, דוברי האמהרית והקשישים, ופיזרו הבטחות, אבל השקעה במה שמעניין נשים בישראל, בלטה בהיעדרה: מועמדות ומועמדים לא הציבו בראש סדר היום התקשורתי של המפלגות, למשל, את סוגיית השוויון בתלוש השכר בין נשים לגברים או משך חופשת הלידה. לאן נעלמה סוגיית ההטרדות המיניות והדרישה להחמרת הענישה על תקיפה מינית, ומדוע לא שמענו על האינטרסים הייחודיים של אימהות - יחידניות ובזוגיות?

מחקרים מוכיחים שבהקשרים של דיונים פוליטיים וויכוחים ציבוריים, נשים מתלבטות יותר, ולכן פתוחות להקשבה ולשכנוע. ולכן, למען מערכות הבחירות הבאות ולמען המנדטים הנשיים האבודים מהבחירות הנוכחיות, דעו לכם, פוליטיקאים ופוליטיקאיות, שיש מאגר עצום של מצביעות פוטנציאליות, שמוכנות ואפילו רוצות להשתכנע. בפעם הבאה - דברו אלינו ישירות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

דניאל רוט-אבנרי

כתבת הכנסת, סיקרה בארבע מערכות הבחירות האחרונות את "כחול לבן", ואת "יש עתיד-תלם". שימשה גם ככתבת ת"א וגוש דן. פרשנית ספורט אולימפי, מרצה לתקשורת ואמא לשתי בנות - אריאל ואפריל. בעברה היתה ראש הדסק האולימפי בערוץ הספורט, ושליחת הערוץ למשחקים האולימפיים בלונדון 2012. קודם לכן שימשה כתבת ספורט בעיתון "מעריב" ופרשנית במגזין הביטחון "קליבר קרבי". היתה אלופת ישראל בקליעה (ירי אולימפי) במשך 8 שנים והיא מדליסטית באליפות העולם. בעלת תואר ראשון בתקשורת מהמרכז הבינתחומי הרצליה. מתגוררת בגבעתיים.

כדאילהכיר