רק ממשלת אחדות תמנע פגיעה אנושה בכלכלה
כפי שפורסם בתקציב 2019, נרשמה חריגה מיעד הגירעון. החריגה הזו, בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים, לא תותר בתקציב 2020.
כך שלמעשה, נכון להיום, הממשלה מוציאה תקציבים שהיא לא תורשה להמשיך להוציא ב־2020. התסריט הטוב, שלפיו תקום קואליציה והכנסת ה־22 תתחיל לתפקד באופן נורמלי, מתוכנן לחודש נובמבר. ממשלה חדשה, תהיה אשר תהיה, תצטרך להתארגן מיידית לבנות תקציב שיהיה מקובל על כל חלקיה. תהליך כזה צפוי להימשך יותר מחודש־חודשיים, כך שכבר בינואר הקרוב הממשלה החדשה, אם תקום, תהיה בבעיה. היא לא תורשה להוציא את הסכומים שעליהם היא התחייבה כעת. לכן, באופן מיידי נדרשים קיצוצים בתקציב. באגף התקציבים הכינו כמה חלופות לקיצוצים, חלקן כמעט לא ריאליות במצב הפוליטי הנוכחי - כמו ביטול הפטור ממע"מ באילת. גם העלאות מסים בתקופה זו יהיו בעייתיות.
במצב הזה נוצרה הזדמנות להקפיא חלק מהתוכניות שכבר התבררו כבעייתיות מאוד, ובראשן "מחיר למשתכן". סוגיית התקציב דוחקת במיוחד בכנסת הנוכחית להרכיב ממשלת אחדות רחבה. ממשלה צרה סביר שתייצר תקציב מאולץ ולא אחראי ל־2020 - אפשרות הרת אסון לכלכלת ישראל. מיותר לציין שאי־הקמת ממשלה ופיזור הכנסת יהיו אסון גדול עוד יותר בהיבט הזה. המצב כעת מאתגר, בעיקר בשל הגירעון, אך הוא לא מצב רע. המיתון העולמי הופך אותו לשברירי - כזה שלא יכול לספוג פגיעה נוספת בתמריצי הצמיחה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנוערן בר-טל
העורך הכלכלי של "ישראל היום". שימש מרצה ל"פיתוח חשיבה כלכלית" בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת בר-אילן. בוגר קורס עורכים בינלאומי של מגזין (BusinessWeek (McGraw-Hill. עורך המהדורה העברית "החופש לבחור" של פרופ' מילטון פרידמן, עומד בראש העמותה "כלכלה בשבילך", לקידום השכלה כלכלית. מרצה על: כלכלת ישראל; כיסוי תחומי הכלכלה בתקשורת; עקרונות החשיבה הכלכלית; כסף והשקעות וכן בניית מערכי הדרכה ייחודיים בענייני כלכלה ותקשורת.
