"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חברי הכנסת לא יתנדבו לרוץ למערכה שלישית

,עודכן

נתניהו דיבר על ממשלה עם הימין בלבד, אבל מימינו נותרו רק שבעה חברי כנסת. החרדים דיברו על ממשלה עם נתניהו בלבד, אבל לנתניהו אין רוב בכנסת להקמת ממשלה, גם איתם. ליברמן דיבר על ממשלת אחדות שבה ישתתפו רק כחול לבן, הליכוד וישראל ביתנו, אבל בממשלה כזו אין צורך בליברמן, ואילו הליכוד יתקשה להיכנס לממשלה המחרימה את החרדים, משום שהוא חושש כי בעתיד, כשיזדקק להם, הם עלולים להפנות לו עורף.

גנץ נשבע, בנקיטת חפץ, להקים ממשלת אחדות חילונית בלי נתניהו, וכלל לא ברור אם אותם חברי הכנסת בליכוד, שבינם לבין עצמם יהיו שמחים לחבור אליו ולהחליף את נתניהו, יעזו לעשות זאת.

לכאורה זה נראה כמו מבוי סתום עם סיכוי לא רע לבחירות נוספות בתחילת 2020. אבל בחירות כאלה לא יתקיימו. חברי הכנסת לא יתנדבו לרוץ בשלישית, ולא יהיו מוכנים לקחת על עצמם הוצאה גדולה כל כך ומיותרת כל כך, שגם היא עלולה להוביל לתוצאות דומות.

הדרך היחידה לצאת ממה שנראה כרגע כמבוי סתום הוא לבטל נדרים, להסביר שהדברים נאמרו בנסיבות מסוימות שבהן נראה שניתן לממש אותם, אבל יצא שתוצאות הבחירות אינן מאפשרות זאת, וכי האחריות הלאומית חזקה מן הרצון להוכיח שהפוליטיקאים עמדו בדיבורם. אפשר להניח שבמצב שנוצר יסלח הציבור על כך שהבטחות הבחירות אינן מיושמות.

מהו מרחב הוויתור? גנץ יוכל לנסות להקים ממשלת אחדות משולשת, ואף להסכים לכך שנתניהו ימשיך בתפקידו, ויהיה ראש הממשלה הראשון ברוטציה, בתנאי שנתניהו יבטיח להתפטר אם יוגש נגדו כתב אישום.

הליכוד יוכל להחליט, בעצה אחת עם נתניהו, או נגד נתניהו, להחליף את המנהיג הוותיק, ולבחור לו מחליף. תמיד אפשר יהיה לומר שבכך "ניצלה ישראל משלטון מלא של השמאל".

אם זה לא יקרה, יוכל ליברמן לומר שהוא מעדיף ממשלת מיעוט בראשות גנץ, בהשתתפות עבודה־גשר והמחנה הדמוקרטי, ובתמיכה מבחוץ של מפלגות אחרות, על פני הליכה לבחירות נוספות.

הרשימה המאוחדת, שסירבה להתחייב מראש כי תמליץ בפני הנשיא על הטלת הרכבת הממשלה על גנץ, תוכל להציג דרישות סבירות אך משמעותיות לצורך הענקת רשת ביטחון לממשלתו, כנראה - תוך פיצול בין בל"ד למפלגות אחרות המרכיבות את הרשימה.

זו האופציה שאני מעדיף, כי נדמה לי שזהו ההרכב הריאלי ביותר לקידום תהליך מדיני אחראי עם ההנהגה הפלשתינית. ממשלת מיעוט כזו תוכל לכהן זמן מה, עד שהחרדים יבקשו לכנס את מועצות החכמים שלהם, ולקבל הכשר להצטרף לממשלת גנץ.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר