"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בחירות כלליות או הצבעת אמון

,עודכן

לפני ימים אחדים צד את עיני פרסום דיגיטלי של הליכוד שאמר: "מי שלא רוצה את נתניהו, שיצביע ליברמן". נזכרתי שפעם, בהופעה פומבית, בשלב "השאלות", דחה מישהו מן הקהל את דבריי בטענה שהם נוגדים את הבטחת אלוהים לעם ישראל לרשת את כל הארץ. עניתי לו שאין לו ויכוח איתי, אלא עם נבחרי ציבור הסבורים כמותו, ואשר אינם עושים מספיק - לדעתו - כדי לממש את ההבטחה הזו. לי הוא לא יוכל להצביע, ואיני מבקש את הצבעתו.

הניסיון של פוליטיקאים להתאים עצמם לכל פנייה, להסביר כי מדיניותם היא, בעצם, מה שהשואל רוצה לשמוע, הוא בלתי אמין, ונשמע, תמיד, פתטי. הדבר הנכון הוא לומר: "בחנות שלי לא מוכרים מוצרים כאלה", וזה מה שאומרת מודעת הליכוד.

על כך היו הבחירות הקודמות, ועל כך יהיו הבחירות הבאות, שתוצאותיהן יהיו דומות. קצת יותר מרבע הבוחרים ירצו גם בהן את נתניהו, וכל דברי הביקורת שבעולם, כמו גם כתב החשדות, לא יזיזו אותם ממקומם. אדרבה, הם יסכימו שיש קשר גדול נגד נתניהו, וכי האליטות הישנות והנכחדות מהוות חלק ממנו. יוצאי מרוקו שבראשות העבודה־גשר לא ישכנעו את יוצאי מרוקו האחרים להצביע עבורם, והרמטכ"לים הנושאים בגאון את דגל הפטריוטיזם והביטחון לא יגרמו לתומכי נתניהו להאמין שהעניין הביטחוני אכן חשוב להם. אבל שלושה רבעים אחרים מן הציבור לא יצביעו עבור הליכוד, ויעדיפו מפלגה אחרת.

הבחירות הללו עשויות להיות האחרונות שבהן עומד נתניהו בראש הליכוד. יכול להיות שמבחינתו זוהי התמודדות אחת יותר מדי, כפי שאירע, למשל, לקנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, שאפילו ניצחונה ב־2017 היה מר ומתסכל. בימים האחרונים למערכה תכנן לחלץ כמה שפנים מן הכובע, אך בניגוד לפעמים קודמות, החילוץ היה מסורבל מדי, מנוגד מדי לעמדות הנחרצות של שומרי הסף (אשר את רובם מינה הוא עצמו), וזכה לביקורת מדינית המעמידה בספק את הקרבה האמיתית בין ממשלתו לבין המדינות שבקרבתן הוא מתנאה. כמו להכעיסו, דווקא בימים הללו של ערב הבחירות פוטר מתפקידו בעל הברית הימני בארה"ב, ג'ון בולטון, ואילו הנשיא טראמפ משתדל להיפגש ב־23 בספטמבר פנים אל פנים עם מנהיגי איראן. כל זה קורה כאשר צילומיהם של נתניהו וראשי המעצמות מתפרסמים על לוחות המודעות בארץ כולה, כדי להזכיר את יכולותיו הדיפלומטיות.

כצפוי, יהיו הבחירות ביום שלישי בבחינת הצבעת אמון בנתניהו. מי שפרסם את מודעת הליכוד סבור בוודאי כי ברגע שיובהר כי זו ההכרעה, יסתופפו רבים תחת דגלו של נתניהו. הם עשויים להיות מופתעים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר