"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

רכבת הריבונות יצאה לדרך

,עודכן

הוותיקים שבינינו זוכרים כיצד היתה בקעת הירדן קונצנזוס ישראלי מייד לאחר שחרורה במלחמת ששת הימים. פרופ' רענן וייץ, איש התיישבות מהשמאל, ביקר בבקעה אחרי שחרורה ב־1967, ולמראה המדבר הצרוב פלט קריאת התפעלות כמיטב הגישה הציונית: "זה הולך להיות אסם הירקות של אירופה". בינתיים אירופה מנסה להחרים את חקלאות הבקעה, אבל היא אכן ירוקה ממטעי תמרים, גפנים, ירקות ואפילו אננס, כי היהודים, כרגיל, הפריחו את השממה. רוב ההתיישבות בבקעה הוקמה בכלל על ידי ממשלות השמאל אחרי ששת הימים, כחלק מאידיאולוגיה התיישבותית חקלאית ביטחונית, והן גם אלו שסללו את כביש אלון הנמתח לאורך החלק העליון של הבקעה במחצית גובה הרכס.

כל הקונצנזוס הזה נשבר כתוצאה מהסכמי אוסלו, שהיו אמורים להוביל למדינה פלשתינית ברוב שטחי יו"ש, וביטלו אוטומטית את תמיכת השמאל בשליטה ישראלית בבקעה, למרות שיצחק רבין בנאומו האחרון בכנסת עדיין דיבר בפירוש על "שמירה על שליטה ישראלית בבקעת הירדן, במובן הרחב של המילה".

מגבול הירדן ועד לפקיסטן משתרע מרחב מוסלמי בממדי יבשת, המונה מאות מיליונים. אם יפסיקו להילחם ביניהם ויתאחדו נגדנו, יהווה הרכס התלול העולה מן הבקעה את תעודת ביטוח החיים של ישראל, שכן הקיר הטבעי הזה, שגובהו יותר מקילומטר, קל להגנה למי ששולט בהר. מצמררת המחשבה על מלחמה נגד מפלצת ממזרח כשצה"ל בקו הירוק בפרברי פתח תקווה והאויב על ההר, ומזכירה את ההגדרה של שר החוץ המיתולוגי אבא אבן, "גבולות אושוויץ".

מי שעוד נושם לרווחה מהכרזת נתניהו הוא עבדאללה מלך ירדן, שרוב אוכלוסייתו מוגדרת פלשתינית, והרועד מהרעיון של קשר שלהם אל מדינה פלשתינית ממערב לנהר. ריבונות ישראלית בבקעה מפחיתה מאוד את סכנת הקמת מדינה כזו, ושנתו של המלך תערב הלילה, בניגוד להכרזותיו בפרהסיה.

בירדן שוכנים בערי אוהלים ומחנות זמניים מאות אלפי פליטים שברחו מסוריה ומעיראק. אבו מאזן טוען שכ־400 אלף מהם הם "פלשתינים" ומבקש להכניס אותם ליו"ש, ובכך למוטט את המאזן הדמוגרפי ממערב לירדן שדווקא משתנה לטובתנו בעקביות. ישראל אינה מרשה זאת, וסיפוח הבקעה מהוה מחסום קריטי למימוש כוונה כזו.

בצדק הזכיר ראש הממשלה שהסיפוח לא יכלול כפרים ערביים. הבקעה ריקה ברובה, וכמה מובלעות ערביות שימשיכו להישלט על ידי הרש"פ אינן משנות את התמונה. אבל לטווח הארוך יהיה צורך להמשיך ולהכיל את הריבונות הישראלית על עוד שטחים, לפי עקרון מקסימום שטח ומינימום תושבים ערבים, כי אם ישראל לא תשלוט בהר, יהפכו אזורי השליטה הישראליים בבקעה, הנמוכים בהרבה מגב ההר, למובלעות הנשלטות מהרי עבר הירדן ממזרח, ומהרי יו"ש ממערב, כלומר היתרון הביטחוני עלול להפוך לחיסרון.

האם רצינית הכרזתו של נתניהו, הניתנת שבוע לפני הבחירות? אין ספק שהכרזה כה חד־משמעית, המגובה מארה"ב, תתבצע בסופו של דבר כי משמעות דיבור כזה מרה"מ הוא מעשה. כן בחירות, לא בחירות, רכבת הריבונות בבקעת הירדן יצאה לדרך.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר