"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

איימן עודה, חייך למצלמה!

,עודכן

כיום כל מתחם מסחרי, משרד ממשלתי או אפילו חניון מרושתים במצלמות. במכולת השכונתית, בכביש, בפינת הרחוב - אנחנו מצולמים בכל מקום, עשרות פעמים ביום. יש לכך מטרה אחת: לסייע באכיפת החוק ובשמירת הביטחון. רק טבעי והגיוני שבמקום שבו אנחנו קובעים את נציגינו לכנסת ואת גורל המדינה לשנים הקרובות, יופעלו מצלמות למטרה זו. אין פה שום חדירה לפרטיות או עבירה אחרת. הלא בכל מקרה מתבצע רישום של כל אזרח הנכנס להצביע, אז מה זה משנה אם יהיה גם תיעוד ויזואלי, למקרה שצריך לוודא חשד כלשהו באותו קלפי?

זיופים בקלפיות הם סוגיה פלילית, שרלוונטית לכל מקום בארץ; אין הבדל במקרה הזה בין יהודים לערבים. מצלמות נחוצות בכל המגזרים. מניין נובעת ההתנגדות הגדולה? זהו רק אמצעי מניעה ופיקוח: מצלמה לא תרתיע אף אחד מלהגיע לקלפי, אבל היא בהחלט תרתיע אנשים אחרים מביצוע פעולות אסורות שם.

התומכים בחוק טוענים שהוא ימנע זיופים נרחבים במגזר הערבי, והמתנגדים לחוק טוענים שהצעד יפגע בציבור זה. אף אחד, לעומת זאת, לא מדבר על שורש הבעיה: ההקשר המובן מאליו בין החוק לציבור הערבי, דבר שכאזרח ישראלי־ערבי אני מרגיש איתו רע במיוחד. אם יש מישהו שצריך לברך על תיעוד הנעשה בקלפיות, זה דווקא הציבור הערבי, והאמת היא שחוק המצלמות ישרת אותנו יותר מכל מגזר אחר בארץ. אנחנו, שזועקים על התעלמות המדינה מהפשיעה ומהאלימות המשתוללות אצלנו ברחוב, שמתלוננים שאצלנו ביישובים מתרחשים קטטות וקרבות יריות בתדירות קבועה - דווקא אנחנו צריכים לתמוך במהלך זה שמטרתו היחידה היא הגברת הביטחון ומיגור פשע. אנחנו סובלים מדעות קדומות ומהאשמות קשות, ולכן, אם אכן מתבצעים זיופים בקנה מידה גדול אצלנו, הגיע הזמן לעצור את זה. אם זו האשמת שווא, הרי אין ממה לפחד - הכל כשר, אז מדוע שלא נוכיח זאת? בכל מקרה נרוויח.

מי שחוגג על הסערה הוא איימן עודה, שיחד עם חבריו לרשימה המשותפת, ממהרים להציג את היוזמה כמהלך שנועד לפגוע בציבור הערבי. בסבב א' של הבחירות לפני כמה חודשים הם השתמשו בתירוץ שהמצלמות של הליכוד תרמו להורדת שיעור ההצבעה במגזר הערבי. זה פשוט ספין: שיעור ההצבעה הנמוך אצלנו לא נובע ממצלמות, הוא תוצאה של הכישלון שלכם, נציגי הציבור הערבי בכנסת.

אני מקווה שהחוק יעבור ונדע כולנו שהליך הבחירות - מימוש הדמוקרטיה - עובר באופן כשר, ללא שיבושים והטיות. חוק המצלמות לא צריך להיות מאבק בין ימין לשמאל, אלא בין שומרי חוק לגנבים. אין דבר שאנחנו צריכים עכשיו יותר מאשר סיבה להגיע לקלפיות בשבוע הבא עם חיוך, וכשהמפלגה או הנציגים לא נותנים לנו סיבה לחייך, לפחות המצלמה תוציא את זה מאיתנו.

יוסף חדאד הוא פעיל חברתי ערבי־ישראלי, מנכ"ל עמותת "ביחד ערבים זה לזה"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר