"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הכשר מסוכן

,עודכן

מאמציו של ראש הממשלה נתניהו למנוע אובדן קולות ימין נראה בינתיים כסיפור הצלחה. כולנו, שעמדה בפני הכחדה, התמזגה בליכוד, הימין החדש השתלט על איחוד מפלגות הימין והקים את ימינה. עכשיו גם מפלגתו האניגמטית של משה פייגלין החליטה לא להתמודד בבחירות, וזאת על רקע הודעתו (הפתוחה לפרשנות) של נתניהו כי ימנה אותו לשר בממשלה הבאה, והאפשרות שבליכוד רואים בעין יפה גם את הטיפול בחוב שצברה מפלגת זהות לאחר הפסדה בבחירות הקודמות.

פייגלין הוא סוג של פורע חוק עקבי, גם אם בגיל 57 הוא, מטבע הדברים, מיושב מכפי שהיה בשנות ה־90. הוא הקים את תנועת זו ארצנו, שהפגנותיה האלימות בחלקן ביקשו למנוע, פיזית, את התהליך המדיני בתקופת ממשלת רבין ואחריה. ב־1997 הורשע בבית המשפט בהמרדה, ונידון ל־18 חודשי מאסר. שמעו הגיע למקומות אחרים בעולם, ובבריטניה, למשל, הוא הוכרז כ"אישיות בלתי רצויה" לפני 11 שנים. לאחר שנות הפגנות והפרות חוק, הוא החליט שהדרך היעילה להשפיע היא לחדור למפלגת השלטון, לבנות כוח בפריימריז, שיעניק לו מקום בסיעת הליכוד, ולהשמיע משם את קולו. הממסד הליכודי, בהשראת נתניהו, עשה ככל יכולתו להדיר את העבריין מהכנסת, אבל ב־2013 לא עמד לו כוחו, ופייגלין נכנס לכנסת, ואף כיהן כסגן יו"ר וכחבר בוועדת חוץ וביטחון.

אלא שהאאוטסיידר נותר אאוטסיידר. הוא הכריז כי לא ייכנע למשמעת הקואליציונית, עלה להר הבית כשהדבר נאסר, ניסה להמשיך להיות "ילד הפרא", ואפילו התמודד מול נתניהו על ראשות הליכוד, עד שהבין כי הליכוד לא יאפשר לו להתקדם, ומאז הוא מנסה את כוחו, לשווא, מחוץ לו. עכשיו הוא ממציא את עצמו מחדש, כאשר דגלו הנוכחי הוא ליברליזציה של שימוש בקנאביס. לרגע אף הסתמן כהפתעת הבחירות, אך לא עבר את אחוז החסימה.

רה"מ החליט לשלם מחיר (בעיניו, ככל הנראה, נמוך מאוד) כדי לגרום לפייגלין לוותר על ריצת מפלגת זהות לכנסת. אלא שמסיבת העיתונאים המשותפת של השניים לא היתה סתם מפגש מרגש בין יריבים אידאולוגיים אחרי שנות עימות ארוכות. זו היתה פגישה פומבית בין ראש ממשלה לבין פורע חוק, שזכה בלגיטימציה של ממש כשנתניהו אמר שהוא רואה בו חבר ממשלה עתידי.

יש במהלך הזה כדי לאותת לפורעי החוק הצעירים ממנו: אלה שעוסקים בהמרדה, אלה שמאיימים באלימות, אלה שמסיתים לאלימות ואלה שפועלים באלימות: הכל מותר. חכו כמה שנים, אספו כמה אלפי קולות, והממסד יחבק גם אתכם. קצת סבלנות והכל יסתדר; דרככם הוכיחה את צדקתה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר