"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

התקיפות נגד האיראנים בסוריה - גם אינטרס רוסי

,עודכן

בניגוד לאופן שבו מקובל להציג זאת, גם רוסיה היתה שמחה לראות את האיראנים יוצאים מסוריה, והתקיפות של ישראל נגד גורמים איראניים במדינה משרתות למעשה אינטרס הדדי.

"פוטין היה מעדיף שהאיראנים לא יהיו בסוריה, אבל אין לו היכולת להוציא אותם משם", אומר אל"מ ד"ר ערן לרמן, לשעבר סגן נשיא מכון ירושלים למחקרים אסטרטגיים, שבזמן תחילת המעורבות הרוסית באזור שימש הסגן למדיניות חוץ ולעניינים בינלאומיים במועצה לביטחון לאומי. "נכון, לרוסים ולאיראנים היו אינטרסים משותפים בשימור שלטונו של אסד והם שיתפו פעולה", אבל בנוגע לעתיד יש להם שאיפות סותרות: "במעלה הדרך מה שהאיראנים רוצים לעשות מתוך סוריה ומה שהרוסים רוצים לעשות בסוריה אלה שני דברים שונים לחלוטין". בעוד האיראנים רוצים להשתמש בסוריה בתור בסיס לתקוף את ישראל, הרוסים רוצים להשתמש בה כדי להחזיר לעצמם את המעמד כמעצמה אזורית, ואין להם כוונה לשתף פעולה עם השאיפות של הרפובליקה האסלאמית הפונדמנטליסטית.

לפי לרמן, ישראל ניצלה זאת היטב: "נכנסנו צעד אחר צעד לתוך הסדק הזה והרחבנו אותו באלגנטיות. יום אחרי מהלומה צבאית נרחבת על הנכסים האיראניים בסוריה במאי 2018, ראש הממשלה היה אורח הכבוד בטקסים לציון הניצחון על גרמניה הנאצית ברוסיה. איזה מסר זה מעביר לאיראנים?"

עדות נוספת לקרע הזה אפשר למצוא בדיווח בכלי התקשורת הערביים השבוע, ולפיו אסד העביר לרוסיה מסר שהוא "אינו מרוצה" מהתבססות איראן בסוריה. התקיפות של ישראל נגד מטרות איראניות בסוריה, מתברר, משרתות גם את האינטרסים של הקרמלין. ומדובר בלא מעט תקיפות: לפי מפקד חיל האוויר לשעבר האלוף אמיר אשל, ישראל תקפה מטרות שונות בסוריה בין השנים 2012 ל־2017 קרוב למאה פעמים, ובהן יעדים של חיזבאללה, משמרות המהפכה האיראניים וגם מתקנים של צבא אסד.

הסבר זה עומד בניגוד לתפיסה המקובלת, ולפיה פוטין ואיראן מתואמים בנוגע לסוריה, וכי התקיפות הישראליות הן מעין "אשראי" שפוטין "משחרר" לישראל מפעם לפעם כדי לאפשר לה לשמור על ביטחונה.

התיאום עם רוסיה החל בספטמבר 2015 כאשר היה נראה כי צבאו של אסד על סף קריסה, ורוסיה החליטה להתערב במלחמה והעבירה למדינה כוחות קרקע, מטוסי קרב, והחשוב מכל - סוללות טילים נגד מטוסים.

התפתחויות אלו חייבו שידוד מערכות דרמטי מצד ישראל. נתניהו נפגש עם פוטין ב־30 בספטמבר 2015 והוחלט על הקמת מנגנון לתיאום ולשיתוף פעולה בין רוסיה לישראל, כדי "לאפשר שלא תהיה שום אי הבנה בין כוחותינו", כדברי נתניהו. כחודש מאוחר יותר הודיע הצבא הרוסי כי "מנגנון לשיתוף מידע באמצעות 'קו חם' נוסד בין מפקדת הכוח האווירי הרוסי בשדה התעופה באזור לטקיה שבסוריה לבין מפקדת חיל האוויר הישראלי".

התיאום האסטרטגי הזה עלה מדרגה בפסגת ראשי המועצות לביטחון לאומי של ישראל, ארה"ב ורוסיה, שהתקיימה בירושלים ביוני השנה, והפעילות בשטח מוכיחה את הצלחתו לעת עתה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר