"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

יותר קל לתקוף את טראמפ

,עודכן

בימים שבהם גלי האנטישמיות גואים, ושוטפים את חופי הדמוקרטיות המערביות, גם עיתון חשוב אחד אינו חומק מהנחשול המכוער. יש הסבורים כי העיתון הזה, "הניו יורק טיימס", הוא החשוב ביותר בעולם. תכניו עשירים ומחכימים, אך לא כל ישראלי יזדהה עם הקו המערכתי שלו, המתאפיין בביקורתיות כלפי ישראל.

באחרונה השתרבבה לה, שלא בטובת העיתון, נימה נוספת, אנטישמית. קשה להאמין שכך הם פני הדברים, בייחוד כאשר רבים מקוראי העיתון הם יהודים, המודעים לתכנים אלה. זה לא מכבר נקטו קברניטי העיתון בצעד חד־משמעי כאשר החליטו להפסיק את פרסומן של קריקטורות פוליטיות, לאחר שבעיתון נדפסה קריקטורה שהכפישה את נתניהו בסגנון אנטישמי כעור. וממש בימים אלה משתרבבת לעיתון החשוב עוד פרשייה בעלת גוון מכוער. היא כרוכה בשמו של בכיר בעיתון, העורך לנושאים פוליטיים. מדובר בתום רייט־פירסנטי, שאת נטיותיו המובהקות לשנאת יהודים, ולא רק הם, ביטא בציוציו הפרטיים, כפי שנחשף ממש בימים אלה על ידי האתר האמריקני הפוליטי "ברייטבארט". תכניו של אתר זה נוטים, ובחדות, לימין המובהק, הרדיקלי.

באתר, וגם באמצעי תקשורת אחרים, נחשפו ציוציו הגזעניים מלפני כעשור, שבהם מגדף העורך הבכיר ב"ניו יורק טיימס" לא רק את היהודים, אלא גם את העמים הילידים באמריקה ("אינדיאנים"). התופעה נחשפת בעת שהנשיא טראמפ כמעט ולא בורר מילים כדי לתקוף בפומבי עיתון זה וכלי תקשורת אחרים. העיתון, מצידו, לא נותר אדיש לתכנים הביקורתיים שמפיץ נגדו ברבים הנשיא טראמפ. בעצם הימים האלה, מאמר המערכת של העיתון מותח ביקורת חריפה על טראמפ, ועורכי העיתון מכריזים בפומבי כי בשנים הקרובות העיתון מתכוון להתמקד בזיהוי התבטאויות גדושות באנטישמיות ובשנאת זרים גזענית.

כיצד מתיישבת הצהרת כוונות זו, בדבר מיקוד תוכני העיתון לעתיד, עם העובדה שבחדר החדשות שלו ממשיך לפעול אחד מעיתונאיו הבכירים, תום רייט־פירסנטי, שבחשבונו הפרטי נכללו ציוצים גזעניים? סתירה זו מוזכרת על ידי כלי תקשורת אחרים בארה"ב. הם מצטטים את אחת מהתבטאויותיו של אותו עיתונאי, שצייץ הבטחה אישית לקראת השנה החדשה למניינם: "בשנה הבאה אני מבטיח להפחית את מידת האנטישמיות שלי". שמנו לב: להפחית, לא להפסיק! אחד ממבקריו הבולטים של העיתון, עקב ציוציו של אותו עיתונאי, הוא לא אחר מאשר שגריר ארה"ב בגרמניה, ריצ'רד גרנל. ביקורת ובה גם קריאה לפטר את העיתונאי, מתחו "ארגון ציוני אמריקה" ו"הקואליציה היהודית הרפובליקנית".

אבל עד לכתיבת שורות אלה לא איתרנו תגובות חריפות על פרשה זו מצד ארגונים יהודיים נוספים בארה"ב. דומה כי נוח להם יותר למתוח ביקורת על הנשיא טראמפ, מאשר לבקר עיתון, חשוב ככל שיהיה. והעיתון? הוא מבטיח לשקול את צעדיו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

יעקב אחימאיר

עיתונאי במשך כל ימי חייו, שדר רדיו וטלוויזיה בשידור הציבורי. שליח רשות השידור הראשון לוושינגטון ("בתחילת שנת 2020 פוטרתי מתאגיד השידור בלי שנמסר לי הנימוק לכך"). "משלב בטוריי זיכרונות ומסקנות מן העבר. מעולם הרהרתי בשינוי משלח ידי - עיתונות. וזאת אף שלא תמיד איכות העיתונות אצלנו ראויה וחפה מחסרונות".

כדאילהכיר