שום היצף ושום כשל שוק
ברוב המקרים משתמשים ב"היטל היצף" וב"כשל שוק" כתירוצים, כסות כלכלית לאינטרסים זרים. המקרים שבהם מדינה משקיעה בהרס שוק על ידי מחירי היצף הם מקרים נדירים, אם בכלל הם קיימים כיום. הטענה שלפיה טורקיה מממנת את המלט שלה במטרה לפגוע בשוק הישראלי היא מגוחכת. מונופול ישראלי מנסה להנציח את עצמו ולחמוק מתחרות.
הרבה יותר קל לעסקים להתמודד עם הרגולטור מאשר עם השוק החופשי, וזוהי הסיבה היחידה לכך שטיעון ההיצף צץ. טיעון נוסף שחביב על אינטרסנטים ציניים הוא "כשל שוק". ברוב המקרים הכשל האמיתי שעומד מאחורי העניין הוא "כשל התערבות ממשלתית". הגיע הזמן שהתירוצים מכל הסוגים יפסיקו להרשים אותנו, כי כצרכנים צריך להבין שברוב מוחלט של המקרים מי שמרחיק מאיתנו תחרות לא מעוניין בטובתנו, ונבחרים שנכנעים לאינטרסנטים עושים זאת בגלל אדישות של צרכנים ותו לא.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנוערן בר-טל
העורך הכלכלי של "ישראל היום". שימש מרצה ל"פיתוח חשיבה כלכלית" בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת בר-אילן. בוגר קורס עורכים בינלאומי של מגזין (BusinessWeek (McGraw-Hill. עורך המהדורה העברית "החופש לבחור" של פרופ' מילטון פרידמן, עומד בראש העמותה "כלכלה בשבילך", לקידום השכלה כלכלית. מרצה על: כלכלת ישראל; כיסוי תחומי הכלכלה בתקשורת; עקרונות החשיבה הכלכלית; כסף והשקעות וכן בניית מערכי הדרכה ייחודיים בענייני כלכלה ותקשורת.
