"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לא עוטף עזה - אלא מגיני ישראל

,עודכן

בדיון על מדיניות הממשלה כלפי טרור התבערה מעזה - האם דרושה פעולה קרקעית? האם הגבלת מרחב הדיג יעילה? האם נכון להתיר הכנסת כסף קטארי לרצועה? - יש עוד שאלה אחת, פחות קריטית, אבל לא בלתי חשובה: ההגדרה של היישובים הסמוכים לגדר ההפרדה "יישובי עוטף עזה" או בקיצור "יישובי העוטף".

לכאורה, נושא שולי. הרי אין משמעות ביטחונית ישירה להגדרה הזאת. היא בוודאי לא משפיעה על התנהלות חמאס והיא לא תשפיע על ירי הרקטות משם. אבל בעינינו זה נושא חשוב.

אל תקראו לנו "יישובי עוטף עזה"! אנחנו איננו עוטפים את עזה - אנחנו מגינים על גבולה של ישראל.

לאחרונה הסתיים דיון כזה, שולי לכאורה גם הוא, בשאלת שינוי שמה של העיר נצרת עילית. לאחר דיון ממושך התקיים משאל בין תושבי העיר, וברוב גדול הם הכריעו בעד שינוי שמה ל"נוף הגליל". גם השאלה הזאת, איך ייקרא היישוב הסמוך לנצרת, היא שאלה משנית, שולית. שמות הרי לא קובעים, לכאורה דבר. אנשים לא ימשיכו להתגורר ביישוב ולא יעזבו אותו בגלל שמו. תקציבים לא יינתנו לעיר ולא יפסיקו להגיע בשל השם. ובכל זאת, נפלה הכרעה - לשנות את השם.

למה? כי לשם, למרות הכל, יש חשיבות. לשם יש השפעה על התודעה, על התדמית, ואולי אף מעבר לזה.

אם כך בנצרת - אצלנו, ביישובים הסמוכים לגדר הגבול עם עזה, החשיבות גדולה אפילו יותר. הרבה יותר.

בכל ראיון לתקשורת - בעקבות הצתת שדות או ירי טילים, בביקור של אישיות ביטחונית או בכל אירוע אחר - אני מקפיד לתקן את המראיינים. הם שואלים על התחושה שלנו, "תושבי עוטף עזה" ואני משיב ומספר על תחושותינו, כתושבי "עוטף ישראל". המראיינים מודים לי על הראיון ופונים למצלמה לסכם את הדיווח ולהחזיר את השידור "מאזור עוטף עזה לאולפן".

וזה מרגיז אותי. אין כאן מעשה מכוון, אבל יש כאן שגרה מקוממת. הרגל מגונה, אם תרצו. הרגל שגורם לנו נזק.

כשמכנים אותנו "יישובי עוטף עזה", אני שומע בשם הזה יותר משמץ של משיכת כתפיים. "טוב, מה לעשות, הם שם, ליד עזה. במקום המסוכן הזה". כשקוראים לנו "עוטף עזה" מגדירים אותנו כיישובים שהעיסוק המרכזי בהם הוא בביטחון, בהתגוננות. לא יישובים חקלאיים, לא יישובים של תיירות כפרית או של איכות חיים. אתה שומע "עוטף עזה" ורואה לנגד עיניך מרחבים מוגנים, ממ"דים, ולא צימרים. טנקים ולא קומביינים.

איננו מתכחשים למציאות הביטחונית שבה אנחנו מצויים, אבל לא רק היא מציאות חיינו. בשדות נגב חיים ומבלים וזורעים וקוצרים ומארחים מופעי תרבות, עוסקים בחינוך ובאיכות הסביבה ממש כמו באזורים אחרים, עם הייחוד שיש לנו.

לא רבים יודעים, אבל בעבר הרחוק נקראה המועצה האזורית שלנו עזתה. כן, עזתה. השם הזה הוחלף, ולא במקרה. הקיום שלנו, אופי ההתיישבות שלנו ואורחות החיים שלנו - אין להם שום קשר לשכנים ממערב לנו.

אז אל תקראו לנו יישובי עוטף עזה. זה גם לא נכון - איננו עוטפים את עזה - וזה גם מזיק ומרגיז. אנחנו יישובי מערב הנגב. נסו את זה.

תמיר עידאן הוא ראש המועצה האזורית שדות נגב

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

תמיר עידאן

הכותב הוא ראש מועצת שדות נגב

כדאילהכיר