די להאשמת הקורבן

בין שלל התגובות הנסערות והכואבות נוכח הפיגוע המחריד שגבה את חייו של דביר שורק הי"ד, התבלטה לרעה תגובתה של חברת הכנסת סתיו שפיר. מספר 2 ב"מחנה הדמוקרטי" עלתה לשידור בערוץ הכנסת, ובלי למצמץ אמרה: "יש כמה אלפי מתנחלים אידיאולוגים שעוצרים כל אפשרות לפתרון". קראתם נכון. לא "יש כמה אלפי מחבלים בודדים פלשתינים שעוצרים כל אפשרות לפתרון". לא שטופי השנאה עם הסכינים והרובים שרוצחים חפים מפשע הם הבעיה, אלא "המתנחלים האידיאולוגים האלה". אה, סליחה, לא כל המתנחלים: יש טובים ויש רעים.

זו לא הפעם הראשונה שבה מואשמים קורבנות טרור במותם. לאחר חטיפת שלושת הנערים ורציחתם בגוש עציון ב־2014, כתב חייל ביחידת דובר צה"ל, בן מחזורי, שהנערים "טיפשים שחושבים שהם יכולים לעלות על טרמפים בשעה 22:30", כי "'אלוהים ישמור עליהם'. אז בבקשה, שאלוהים ישמור עליהם. למה כל המדינה צריכה להיות על הרגליים". דבריו של החייל חוללו סערה ציבורית, אך דומה שדבריה של ח"כ שפיר, המרמזים לאותו הכיוון, אם כי בשפה פחות צורמת לאוזן, חלפו בשקט יחסי.

דמיינו איך היתה מתקבלת רטוריקה דומה - בהקשר אחר. למשל, אם בעקבות מקרה אונס של צעירה לאחר בילוי במועדון לילה, היה עולה חבר כנסת דתי לשידור בטלוויזיה, ואומר "יש כמה אלפי נערות חילוניות שמתלבשות בלבוש חושפני ומשתכרות, הן מפתות את הגברים". זו אנלוגיה מזעזעת, אין ספק, אבל היא ממחישה את האבסורד המקומם.

האשמת הקורבן היא תופעה מסוכנת מאוד, אך היא הופכת להרסנית עוד יותר כאשר היא משולבת עם הדחף העז והבלתי נשלט של פוליטיקאים לנצל כל הזדמנות תקשורתית לצבירת רווח פוליטי. חברה לרשימה של שפיר, האלוף (מיל') יאיר גולן, הגדיל לעשות בראיון בכאן רשת ב' ברדיו, כשקשר את הרצח הנתעב עם החלטת המשטרה להמליץ על הגשת כתב אישום נגד שר הרווחה וסערת המינויים בוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת). הוא הבהיר, לאחר שנשאל, שהוא לא מקשר בין הדברים, אך עצם הכללתם במשפט אחד מרמזת על זיקה בין הדברים. כולם "בעיות" שקיבלנו "בפרצוף". זו כבר האשמה קולקטיבית - לא רק "כמה אלפי מתנחלים אידיאולוגים", אלא אנחנו, המדינה, ההנהגה - כולם נושאים באחריות לאלימות הרצחנית והשיטתית המופנית כלפינו.

אין צורך להיתמם. טבעי ומתבקש שנציגי ציבור יגיבו על אירוע אקטואלי, על אחת כמה וכמה פיגוע טרור. אבל אסור שהתגובה לאלימות הרצחנית תהיה ליבוי איבה ציבורית כלפי קבוצה מסוימת, בפרט זו שאליה משתייך הקורבן, וגרוע מכך, הסתת האשמה מהמחבלים השפלים ועוזריהם.