"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לישראל אסור לוותר על הבדואים

,עודכן

בשנת הלימודים האקדמית הבאה יחל את לימודיו מחזור חדש של עתודאים המיועדים לשרת בצבא במקצועות אקדמיים וטכנולוגיים. עם אלו נמנים כמדי שנה גם כמה צעירים בדואים שהתקבלו לעתודה, ובשנים האחרונות גם עתודאיות בדואיות, הלומדות משפטים או רפואה, ובשנה הבאה גם הנדסה. אלו חדשות מצוינות לכל החפץ בשילובה של החברה הבדואית במרקם החיים במדינה.

אלא שעל החדשות הטובות האפילו דיווחים מן השבועות האחרונים, ולפיהם חלה עלייה, כדי פי עשרה, במעורבותם של צעירים בדואים בפעילות טרור ובעבירות על רקע לאומני (מ־13 בשנת 2013 לקרוב למאה כיום). דווקא בשעה שמעורבותם של צעירים ערבים־ישראלים בפעילות טרור הולכת ויורדת בשל תהליך מהיר של ישראליזציה, אצל חלק מן הצעירים הבדואים מסתמנת מגמה הפוכה של התרחקות מן המדינה.

מדינת ישראל מתקשה להתמודד עם בעיות היסוד של החברה הבדואית, בעיקר בנגב: מצוקה כלכלית, אי־קידום הסדרה של בעלות על קרקעות, מערכת חינוך נחשלת ושיעורי אבטלה גבוהים. אין פלא שלבדואים רבים נדמה כי המדינה שכחה מהם.

רבות מהבעיות נעוצות בתנאים אובייקטיביים: שיעור ריבוי טבעי של יותר מחמישה אחוזים, שהוא מן הגבוהים בעולם, לצד תופעת הפוליגמיה הנפוצה מאוד בקרב הבדואים - כ־40 אחוזים מהילדים גדלים במשפחות שבהן לאב יש יותר מאישה אחת. אגב, שנים רבות נהגו גברים בדואים לשאת אישה נוספת מעזה (כשזה היה אפשרי), והדבר הוליד קשרי משפחה מסועפים עם אוכלוסיית הרצועה.

כשקמה המדינה חיו בשטחי הנגב פחות מ־15 אלף בדואים. בתוך עשרים שנה הוכפל מספרם לכדי קרוב ל־30 אלף, ומאז הוא מכפיל את עצמו מדי 15 שנים בקירוב. כיום חיים בנגב קרוב ל־250 אלף בדואים (ועוד כ־120 אלף חיים בצפון הארץ ובמרכזה). מספרם של הבדואים בנגב יגיע כנראה לכדי חצי מיליון בשנת 2030 או מעט לאחריה. אין להכחיש כי מדיניות הרווחה של ממשלות ישראל, ובעיקר קצבאות לידה מוגדלות למשפחות מרובות ילדים, מעודדת תופעה זו.

בנסיבות שכאלו אפשר להבין מדוע המדינה מתקשה להתמודד עם האתגר העצום של מתן שירותי בריאות וחינוך לאוכלוסייה הגדלה במהירות כה רבה, מדוע יש קושי בהקצאת קרקעות לצעירים הבדואים ומדוע הם מתקשים להשתלב במרקם החיים החברתי והכלכלי בישראל. צעירים בדואים כבר אינם מעוניינים לשרת בצה"ל, ובהיעדר יכולת לרכוש השכלה גבוהה, בוחרים ללמוד באוניברסיטאות ברשות הפלשתינית. גם האסלאם הרדיקלי קונה אחיזה בקרבם.

ממשלות ישראל אישרו תוכניות למכביר לטיפול בבעיה, אבל מעט מדי נעשה בשטח. הדבר דורש אמנם הקצאת משאבים אבל אלו יהיו כאין וכאפס לעומת המשאבים שיידרשו אם תוזנח הבעיה. ועם זאת, המאבק על נפשם של הבדואים אינו אבוד, ועל כך יעידו מאות צעירים, ובהם גם נשים, הבוחרים להתגייס מדי שנה לצה"ל. מן הראוי לפיכך שסוגיה זו תעמוד בראש סדר יומה של הממשלה הבאה לכשתוקם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר