לנצור את הלשון השנונה

אז מה באמת רצה אמנון אברמוביץ' להביע שעה שהצהיר וקבע, שאין בקרב חברי הליכוד אחד שיכול לכתוב נאום ברמה כזאת כמו טיבי? שמא רצה להעליב את חברי הליכוד שאינם כותבי נאומים מזהירים, או שמא רצה להעצים את יכולות הכתיבה והנאום של טיבי?

כך או כך, ייתכן שאילו הדברים היו נאמרים לפני 40 שנה, הייתי נפגע מעצם ההשוואה. ומה היום? אני קצת מרחם על אברמוביץ'.

נזכרתי בשירו של מאיר אריאל "שיר כאב", ובו שורה: "צעיר ערבי משכיל עד קצות הציפורניים", וכוונתו של מאיר אריאל ע"ה לא היתה לפגוע בערבי, "מורה מאיזה כפר במשולש". אברמוביץ', לעומתו, מנסה להעצים את השנאה, ללבות את מה שמסתמן כדעיכת המלחמה, מנסה למנוע בכל דרך את מה שעשוי להיות דו־קיום.

מפני שאברמוביץ' מדבר על שלום, אבל בפיו יש בשורה אחת: מלחמה. חברי הליכוד המכונים השכם והערב "האספסוף", "העדר", הם כצנינים בתפיסת עולמו הצרה מעולם הנמלה, של הפוליטיקאי בתחפושת של עיתונאי.

אני מתאמץ בכל כוחי למצוא רצף של יותר מחמישה משפטים מפרי עטו או לשונו שתיארו נכוחה את מצב האומה אמש, היום ואולי מחר. כושר הניתוח שלו ויכולת החיזוי שלו נופלים באלף רמות מאלה של כל ליכודניק, תהא השכלתו אשר תהא. לא היתה ולו תחזית אחת שבה צדק, לא היה ניתוח אסטרטגי שבו הוא מרבה להשתמש אשר קלע למטרה. לשונו חדה כתער, אבל דומה היא לסכין לחיתוך מים.

כמי שחרש את הארץ לאורכה ולרוחבה, ראיתי את פניה היפים של הארץ, את תושביה צרובי השמש וכפופי הגב, אלה שנקראים "הישראלי המכוער". כף רגלו של אברמוביץ' לא דרכה מעולם במרכזי ליכוד או במפגשים של פעילים ואוהדים. והיו שם הרצאות ושיחות חולין על כל מה שזז. והיו שם דוקטורים ובעלי מלאכה זעירה, אקדמאים ובוגרי כיתות ח' של בית הספר היסודי מלפני 48 שנים. ולרבים מהם יש קשרי עבודה וחברות עם ערבים, אבל הם לא נקראים "מלח הארץ".

אם אברמוביץ' בחר דווקא באחמד טיבי כמודל של כותב ונואם נאומים, הבחירה, כמו כל תחזיותיו והצהרותיו העקרות, תשיג את ההפך מכוונתו. חברי ליכוד יודעים לזהות היטב הנהגה פוליטית של המגזר הערבי העוסקת ב"כיבוש" אך לא ברווחת אזרחיה, ולכן לא ייגרע מאומה מהרצון לדו־קיום סביר בארץ הזאת.

את התובנה הזאת לא מבינים, ויש להניח שלא יבינו, אנשי שמאל קיצון בצלמו ובדמותו של אברמוביץ'. אני מניח שמאחורי הבחנתו בדבר גדולתו של טיבי, מסתתרים נואמים וכותבי נאומים אחרים כאלה שלא ימצאו חן בעיניו, כמו ווינסטון צ'רצ'יל או, רחמנא לצלן, בנימין נתניהו.

מדוע נכמרים רחמיי על אמנון? מפני שלא אמצא חבר ליכוד אחד שיבוז לשנינותו, אלא רק יחלוק, בשאט נפש אמנם, על מסקנותיו, על אמרותיו שאין להן דבר וחצי דבר עם המציאות. ראוי שאברמוביץ' ינצור לשונו, ולו רק מהסיבה שהיא בגדר לשון הרע.