"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

רפורמת מבקר המדינה: החזרת עטרה ליושנה

,עודכן

מבקר המדינה החדש מתניהו אנלגמן מחזיר את מוסד ביקורת המדינה עשור לאחור. אבל בקטע טוב. החזרת עטרה ליושנה. ואת מוסד הביקורת לפרופורציות הנכונות. בעידן האקטיביזם ושלטון הפקידים והיועמ"שים, שבו התהפכו היוצרות עד כדי טירוף מערכות, חוזר אחד המוסדות המרכזיים למלא את תפקידו המקורי בטרם עבר את השינוי המוטציוני שהשחית אותו, ומסמן את הדרך לשאר המוסדות שנופחו והתעוותו עם השנים, ובראשם הרשות השופטת ומוסד היועצים המשפטיים.

כי איזו הצדקה אמיתית יש להקמת חטיבה לתפקידים מיוחדים וליועץ מיוחד למלחמה בשחיתות? אמנם חטיבה זו מספקת כותרות רבות והופכת את המוסד המשמים לעסיסי יותר, אבל מה כל זה שווה כשהמטרה האמיתית לא מושגת, כשמשרדי הממשלה והגופים המבוקרים במקום לעודד ביקורת רק מתחמקים ממנה? כשכלים מקצועיים אמיתיים שיכולים לעמוד לרשותם באמצעות משרד המבקר מוחמצים מחשש למעורבות של משרד המבקר, בבחינת "לא מדובשך ולא מעוקצך"?

עד כדי כך עסקו מבקרי המדינה הקודמים במסקנות החטיבה למלחמה בשחיתות, עד ששכחו כי בחוק נאמר במפורש שעליהם לציין לחיוב גופים מבוקרים שעמדו בביקורת בהצלחה או שיישמו את לקחי הביקורת הקודמת. במקום דו"ח ביקורת ענייני, נראים הדו"חות האחרונים כמו הודעה אינסופית לעיתונות. כאילו התקשורת היא היעד האמיתי של הדו"חות ולא הכנסת, כפי שקובע החוק.

גם הביקורת בזמן אמת היא רעה חולה שלא היתה צריכה לבוא לעולם. העובדה שנציגי הביקורת מסתובבים לגופים המבוקרים בין הרגליים במהלך אירוע, הופך אותם, בין שהתכוונו לכך ובין שלאו, לשותפים לניהול. כמי שלא נושאים כלל באחריות ובתוצאות האירוע, עושה נכון המבקר שהוא בוחן בימים אלה להרחיק את נציגיו מאירועים בזמן אמת ולמקד את הביקורת לאחר מעשה, לאחר שהתמונה המלאה מתגלה וכשהדרג הנבחר והפקידותי העובד עבורו סיימו את מלאכתם כפי הבנתם.

ביקורת המדינה אמורה לסייע לשלטון לעשות את מלאכתו. כך גם מוסד היועמ"שים ובראשם היועץ המשפטי לממשלה. העובדה שהפכו לאימתם של משרדי הממשלה ונבחרי הציבור היא תעודת עניות למוסדות אלה, וכן לדרג הנבחר, שלא דאג לתקן את המצב עד כה.

בתקווה שלפחות אנגלמן אחד יראה עכשיו לכולם את הדרך.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מתי טוכפלד

הפרשן הפוליטי של "ישראל היום". התחיל את דרכו העיתונאית ברדיו "קול חי", המקומון "מלאבס" של רשת שוקן וב"מקור ראשון". שימש ככתב פוליטי של "ישראל היום" מהקמתו ועד מינויו לפרשן הפוליטי. במהלך עבודתו הוביל את סיקור התחום הפוליטי בשורה ארוכה של חשיפות וגילויים על המתרחש במסדרונות הכנסת ובמשרדי הממשלה. נשוי לנעמה ואב לחמישה ילדים. מתגורר בירושלים.

כדאילהכיר