השיעור שכדאי ללמוד מז'בוטינסקי

זה קורה לרוב בעיצומן של מערכות בחירות: המנהיגים שהתוו את הלך הרוח הפוליטי והאידאולוגי של בתקופת טרום העצמאות, קמים לתחייה בשיח הפוליטי השוטף. הם מצוטטים בכנסים ומועלים בראיונות, כאילו זה עתה הביעו את עמדתם בנוגע לנושאים המרכזיים שסביבם מתנהלת מערכת הבחירות.

זאב ז'בוטינסקי, אחד המנהיגים המושמצים ביותר בתולדות הציונות, זוכה בשנים האחרונות ל"תיקון עוול" היסטורי ומככב בשיח הציבורי דרך מגוון חוצה גבולות של השקפות פוליטיות, מימין ומשמאל. ה"פשיסט" מאודסה שהיה לשק החבטות הפוליטי של חוגים בתנועה הציונית ובחברה בישראל, מואר כיום, 79 שנים לאחר מותו, בזרקור חדש, ענייני, ציוני ואף יש שיחמירו "הומני".

מעטים הם המנהיגים שהצליחו להטביע את חותמם גם שנים לאחר לכתם. ז'בוטינסקי זכה לקיתונות של ביקורת, דה-לגיטימיזציה מערכתית שליוותה אותו ואת תלמידיו גם שנים לאחר מותו. את מיטב שנותיו ומרצו הקדיש ז'בוטינסקי לעשיית צדק היסטורי לעם ישראל. הוא חשש לזהות היהודית המטשטשת וניסה בכל דרך להטמיע בקרב הנוער את ניצוץ רעיון השיבה לציון. מתוך אמונה ביכולתו של הנוער לייצר את אותה מכונה משומנת שתנהיג את המדינה בעתיד, הוא הקים את תנועת בית"ר. הוא רואה לנגד עיניו את הצורך בכוח מגן ליהדות התפוצות וליהודים שבארץ ישראל ומקים גדודי הגנה מקומיים המחמשים עצמם ומעניקים הגנה וביטחון לבני עמנו.

במסגרת ההתעוררות הלאומית של יהדות הגולה, מעצים ז'בוטינסקי את החשיבות בשימוש בשפה העברית שקמה מן העפר. ז'בוטינסקי רואה את הקמתה של המדינה העברית על שטחי המנדט הבריטי, מקומו הטבעי וזכותו הבלתי מעורערת של עם ישראל לשוב לארצו.

טרם התחזקותה של המפלגה הנאצית בגרמניה ובשיאה של תסיסת האנטישמיות באירופה, רואה ז'בוטינסקי את הנולד. הוא מתריע וזועק "חסלו את הגולה ולא הגולה תחסל אתכם" ומכנה את מקום מושבם של היהודים הר געש שעומד להתפרץ. הוא קורא לעלייתם של מאות אלפי יהודים מפולין במסגרת מסע ההסברה לתכנית האווקואציה.

והיהודים? עסקני המפלגות היהודיות והעיתונאים היהודיים של אותה התקופה, יוצאים במתקפה חריפה על עצם הרעיון. הם תולים את פרסום תכניתו לעלייה המונית, כזרז המלבה את אנטישמיות. הם חוששים אפילו משמה של התכנית – אווקואציה – הגירה המונית מרצון לארץ ישראל. מה יאמרו הגויים...

אחד לאחד עונה ז'בוטינסקי לטענות המופנות נגדו. "רק שאלה אחת רוצה אני לשאול את מבקרי: רבותי, היכן ההיגיון שלכם? כיצד סבורים אתם, שאנחנו, הלוחמים לזכויות היהודים בארץ ישראל, אנחנו... שיש לנו בעלי ברית... – כיצד מעלים אתם על דעתכם, שאנחנו נוותר על זכויות היהודים בגולה?"

היום, 71 שנים מאז הוקמה מדינת ישראל, עלינו להביט על עצמנו במראה ולשאול את אותה השאלה ששאל ז'בוטינסקי – היכן ההיגיון שלנו? האם נוכל להעלות על הדעת שמנהיג שנבחר על פי רוב במדינת ישראל יפעל בניגוד לאינטרסים של אזרחי המדינה? אין מנהיג, מימין או משמאל שלא רואה לנגד עיניו ובעיני רוחו את עשיית הטוב למען עם ישראל ומדינת ישראל. כחלק מחברת המופת שעליה חלם חוזה המדינה הרצל, עלינו לדעת להתווכח, אבל גם לדעת לכבד, להתווכח ולשאול את השאלות, אבל תוך שימוש בהגיון, תוך כבוד להחלטת הבוחר.

תכונותיו המנהיגותיות של ז'בוטינסקי בשילוב הדר וענווה סחפו אחריו תלמידים שמאסו בביקורת עליו ועל רעיונותיו, והביאו אותם להתחבר לניגון של חייו.

79 שנים לפטירתו, אין לנו אלא ללמוד את ערכי המנהיגות בהם דגל ז'בוטינסקי, להתנער משנאה ולהיפתח לרעיונות בהם דגל. ז'בוטינסקי ייזכר לעוד דורות רבים כמי שידע לעמוד על שלו, השכיל להבהיר את עמדותיו ועל אף היותו שנוי במחלוקת במשך תקופה ארוכה כל כך, השכילו מתנגדיו לבחון, ללמוד ולעיין גם במשנותיו השונות, רק מאוחר מידי.

יעקב חגואל הוא סגן ומ"מ יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית