השקל כמפלט
גם התחזקות השקל מחשקת את הריבית ברמתה הנמוכה שבה היא נמצאת - רבע אחוז. לו הנגיד לא היה יוצא אתמול בהודעתו החשובה, ההערכות שלפיהן הריבית בארץ צפויה לעלות היו נותרות על הפרק ומאיימות להעלות עוד יותר את האטרקטיביות של השקל. לכן ההודעה הזו אמורה לתרום לבלימתו, כמו גם הרמזים שלפיהם "הבנק ינקוט אמצעים נוספים", כשהכוונה היא בוודאי להמשך רכישות מט"ח. אלא שהתחזקות השקל לא תוכל להיבלם על ידי הצהרות ואפילו לא על ידי "הכלים הנוספים", אם לא יחול מהפך של ממש באינדיקטורים הכלכליים של אירופה וארה"ב. כלכלת ישראל מתמודדת עם אתגר לא פשוט - הגירעון, אך באופן כללי מרבית המדדים נראים טוב יחסית לעולם. מנגד, אירופה מתמודדת עם אתגרים סבוכים עוד יותר - האטה כלכלית, חנק עצמי של האיחוד, שאלת הברקזיט של בריטניה, התמודדות חברתית מורכבת עם ההגירה ועוד. ארה"ב נושאת בנטל ביטחוני עצום בידיים חשופות, מול גרמניה ואירופה כולה שלא ממש מסייעות מול איראן והטרור.
אירופה כאמור נהנית כיום ממטריית הגנה אמריקנית יקרה מאוד, כשהיא עצמה נמנעת מהשקעות ביטחוניות. במצב זה השקל הוא בהחלט מפלט מתבקש מהיורו והדולר, לפחות בטווח הקצר ואולי גם בטווח הבינוני.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנוערן בר-טל
העורך הכלכלי של "ישראל היום". שימש מרצה ל"פיתוח חשיבה כלכלית" בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת בר-אילן. בוגר קורס עורכים בינלאומי של מגזין (BusinessWeek (McGraw-Hill. עורך המהדורה העברית "החופש לבחור" של פרופ' מילטון פרידמן, עומד בראש העמותה "כלכלה בשבילך", לקידום השכלה כלכלית. מרצה על: כלכלת ישראל; כיסוי תחומי הכלכלה בתקשורת; עקרונות החשיבה הכלכלית; כסף והשקעות וכן בניית מערכי הדרכה ייחודיים בענייני כלכלה ותקשורת.
