חזרתו של ברק לפוליטיקה הציפה אצל רבים את זכר כישלונותיו כראש ממשלה, ומעל הכל את הכאוס הביטחוני שאליו גרר את המדינה. אך גם "חשיפת פרצופו האמיתי של ערפאת" והאינתיפאדה השנייה לא שינו את עמדותיו המדיניות הקיצוניות. יהיה המעטה החדש אשר יהיה, ברק נשאר ברק, והאפשרות שיחזור לעמדת הנהגה היא סיבה לדאגה.
אבל בעוד עמדותיו, שעליהן אני חולקת, הן לגיטימיות בוויכוח הפוליטי, סיסמת הבחירות החדשה של ברק מזכירה שהוא לא מהסס לצאת אל מחוץ למרחב הלגיטימי. מדינת ישראל, הוא מזהיר, תחדל מלהיות דמוקרטית אם חלילה יימשך שלטון נתניהו. על פניו זה חלק מרטוריקת בחירות פשטנית ולא מקורית במיוחד, אבל הדברים מהדהדים פרק שברק ותומכיו אוהבים לשכוח: מאמציו הבלתי נלאים להשמיץ את ממשלת ישראל בעולם.
לאחר פרישתו מהכנסת ה־18, הוא לא היסס להפנות עורף לדעת הקהל הישראלית ולספר לקהילה הבינלאומית כמה נורא מצבה של ישראל. במאמר ב"ניו יורק טיימס" משנת 2017 שטח ברק את עמדתו המדינית, אבל לאורך דבריו היתה שזורה בעיקר אזהרה מפני הסכנה הצפויה להמשך קיומה של ישראל כמדינה דמוקרטית.
בין השאר, כתב: "מה שדרוש עכשיו זה לא רק 'דיבורים', אלא מעשים (נגד ממשלת ישראל)... מדינת ישראל מאוימת על ידי גחמות ואשליות של ראש הממשלה האולטרה־לאומני שלה בנימין נתניהו... כל המעשים שלו יהפכו את ישראל, באופן בלתי נמנע, למדינה שהיא או לא יהודית או לא דמוקרטית (וכנראה תהיה בסופו של דבר גם לא יהודית וגם לא דמוקרטית) שטובעת באלימות... בצעדים ובפעולות שבאופן הכרחי מתנגשים עם החוק הישראלי והבינלאומי".
לסיום, הכריז ברק, "ממשלת ישראל מחבלת בעתיד של ישראל, בזמן שהיא מפצלת ומסיתה אותנו זה נגד זה, ומרחיקה את אלו שנמצאים בחו"ל, שבאופן אמיתי דואגים לישראל. הדבר הזה חייב להיעצר!". ב־2016 הוא כתב ב"וושינגטון פוסט" שנתניהו פוגע במעמדה האסטרטגי של ישראל ומאיים על עצם קיומה, והאשים אותו בהתערבות בוטה בפוליטיקה האמריקנית.
דברים אלה פנו כאמור לדעת הקהל האמריקנית והבינלאומית, שברק החליט להסית בכל מחיר נגד ממשלת נתניהו, ולגייס למען "הצלת ישראל". במילים פשוטות, ראש הממשלה לשעבר התחנן בפני הקהילה הבינלאומית שתחבל בפעולותיה של ממשלה נבחרת. אין הרבה הבדל בין קריאתו זו של ברק, להפצרות של ארגוני שמאל בפורומים בינלאומיים להפעיל לחץ מבחוץ על הדמוקרטיה הישראלית. איפה ברק ואיפה בגין, שהבטיח באצילות לרה"מ רבין תמיכה מלאה במבצע אנטבה ללא קשר לתוצאותיו, או מסע ההסברה העולמי של נתניהו, כראש אופוזיציה, במלחמת לבנון השנייה.
עכשיו, כשהוא מנסה לחזר אחרי הציבור, אסור לשכוח שרק לפני שנים ספורות ברק לא היסס להעניק תחמושת made in Israel לכל שונאי ישראל, ושמאמציו האובססיביים לפגוע בממשלה הנבחרת הביאו אותו עד חבלה מכוונת בתדמיתה של ישראל. הציבור מבין שמי שמשמיץ את ממשלת ישראל בעולם, משמיץ גם את הדמוקרטיה, ולמעשה הוא משמיץ את כולנו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו