"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

השמאל מאוהב בדרגות ובכסף

,עודכן

כמו ילד או ילדה מאוהבים, שוב נפלו השבוע בשמאל שדודים לרגליו של אהוד ברק. במבטים מצועפים ופיות נוטפי חנופה, צעדו בסך המתמודדים בבחירות המקדימות לראשות העבודה, פרשנים ובעלי טורים, ובעיקר מחפשי כיסא, לקדם את פני הרמטכ"ל, שובר לבבות השמאל, שחזר לסיבוב נוסף. עלילות גבורה על מבצעיו הנועזים בטוויטר דוקלמו מקצה רחוב שוקן ועד פאנל פרשני אולפן שישי. חטאים הולבנו והבטחות פוזרו; הנה שב הנסיך עטור התהילה להצילנו מציפורני הרודן נתניהו והעדר העיוור ומוכה הכלבת.

תיאטרון האבסורד של השמאל הישראלי מפגין את גמישותו המוסרית במחזה נלעג חדש. מילא הנכונות הנלהבת למחול לכל אדם על כל דבר, ובפרט שידקלם את המילים הנכונות - אבל איך סוגרים את הפער בין הזעקות על שחיתות ופילוג, לבין ההתמסרות המוחלטת לאדם שקיבל מיליונים תמורת מחקרים עלומים, ומשתלח בלשון בוטה ביועץ המשפטי לממשלה ובאחרים?

מעל הכל, החיבוק שברק מקבל, מסגיר את אהבתו הנואשת והמוסתרת של השמאל לגנרלים ואנשי ממון. אין דבר שאליו נמשך וכמה השמאל, יותר מקצת דרגות על הכתפיים וכסף בחשבון הבנק. הולכים לישון באוהל ברוטשילד, אבל הלב עמוק במגדלי אקירוב.

דרך ארוכה עבר השמאל הישראלי מהצריף בשדה בוקר עד לדירות הפאר ורכבי היוקרה בתל אביב. אבל די במבט חטוף בשותפיו החדשים לדרך של ברק, כדי להבין את עומק החיבור מדים־הון־שלטון.

ראש וראשון הוא כמובן אלדד יניב, האיש שחזר בתשובה ושינה את מלבושו כדי להדגיש את עממיותו האותנטית. שנים מספר לנו פעיל המאבק בשחיתות עד כמה אהוד ברק "מושחת מוסרית", וחושף כיצד סייע לו בהשחתת המערכת. פתאום, השבוע, מצא בברק שותף ואב למהלך "התיקון הגדול".

אחריו צועד יאיא פינק, מספר 12 ברשימת העבודה עד לפני דקה, מזדהה כסוציאל דמוקרט, נאמנה של שלי יחימוביץ' ומי שעמד בראש "לובי 99" למען האזרח. ומה ראוי יותר לאדם כזה, מהתייצבות בדירת הפאר של ברק, שרעייתו הקימה חברת לובינג אקסקלוסיבית בדיוק כשבן זוגה מונה לתפקיד שר הביטחון? אפילו החברה אמילי מואטי פצחה במגעים, דקה וחצי אחרי שהוסיפה לתמונתה שפם לאות תמיכה בעמיר פרץ לראשות העבודה. האידיאולוגית המסורה שוקלת ברצינות לנטוש את מנהיג הפועלים משדרות הישר לזרועותיו של הגנרל המתעשר מתל־אביב.

מצטרפת מאושרת נוספת היא נועה רוטמן, נכדתו של רבין ז"ל, שהספיקה לשכוח את הביקורת שהטיחה בברק ואת העובדה שהשתמש בעמותות שהוקמו לזכר סבה כדי להזרים כספים מפוקפקים לישראל במסגרת פרשת העמותות.

ברק הוא כמובן לא הגנרל היחיד שזוכה להערצת השמאל, וגם לא הטייקון היחיד. ממש לאחרונה שמענו קריאות לעשירי ישראל לפצוח במרד מסים, שהרי מתפקידה של אצולת הממון להכריע בכספה את בערות ההמון. שעות שידור ומילים רבות הושחתו לשווא על פרשנויות מוטות סביב חזרתו של ברק, אבל אם חשקה נפשכם לדעת באמת במה השמאל מאוהב, חפשו את הדרגות והשטרות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר