הקשר הלבנוני: ישראל, קפריסין והגז

בימים הקרובים יחל משא ומתן בין ישראל ללבנון בעניין הגבול הימי וסביב 860 קמ"ר שבהם ביצעה לבנון קידוח לפני כשנתיים.

מדובר באזור המוגדר "גוש 9", שלבנון טוענת כי כולו נכלל בשטח הכלכלי הבלעדי שלה, ולטענת ישראל חלקו נמצא בשטחה. ההערכות הן שמרבצי הגז והנפט הללו צפויים להניב עד 600 מיליארד דולר בעשורים הבאים.

מחלוקת דומה נתגלעה בין ישראל לקפריסין במאגר אפרודיטה, שחלקו הגדול נמצא בקפריסין וחלק קטן ממנו בישראל. ישראל וקפריסין, הנמצאות ביחסי ידידות טובים, חתמו כבר בשנת 2010 על הסכם המסדיר את מיקומו המדויק של קו הגבול האזורי־כלכלי ביניהן. בהסדר זה נקבע כי הצדדים ידונו בהמשך בעניין המאגרים חוצי הגבולות.

קידוח "ישי" מסוף שנת 2012, שבוצע בצד הישראלי של מאגר אפרודיטה, הוביל למסקנה שאושרה גם על ידי משרד האנרגיה: מאגר אפרודיטה חוצה גבולות. לפי הטענות של חלק מהנוגעים בדבר, מדובר ב־7-10 BCM (מיליארד מטרים מעוקבים) של גז המצוי בצד הישראלי. במונחים של משק הגז מדובר בכסף קטן; כ־3 מיליארד שקלים שישראל תקבל לאורך 20 השנים הקרובות. עם זאת, זהו סכום כלל לא מבוטל עבור מדינה המתמודדת עם גירעון ענק.

אך מסיבה בלתי מובנת, המשא ומתן בין ישראל לקפריסין סביב החלוקה ההוגנת של מאגר אפרודיטה מתנהל בעצלתיים. אחרי שבע שנים של שיחות, המחלוקת בין הצדדים עדיין תלויה ועומדת. בשלב זה צריכים היו, בהתאם להסכם 2010, לפנות לבורר. קפריסין לא פונה וישראל, שאמנם לא מוותרת, לא לוחצת.

אז נכון, במהלך שנת 2018 שרי האנרגיה נפגשו וסיכמו להעביר את המחלוקת לחברות המסחריות (אגב, בשני הצדדים מדובר בחברות ישראליות). נקצב אפילו זמן כדי להגיע להסכמה - שלושה עד שישה חודשים - ואם הדבר לא יסתייע, כך סוכם, יפנו לבורר. עוד שנה חלפה לה, והמחלוקת טרם הגיעה לבוררות.

בינתיים, פיתוח מאגר אפרודיטה מתקדם, נחתם הסכם המקדם הנחת צינור תת־ימי שיוביל את הגז למצרים, ושיווק הגז מאפרודיטה לחברה שתנזיל אותו לצורך מכירתו לארצות השונות צובר תאוצה אף הוא. רק הסדרת חלקה של ישראל בעסקה נותר בהקפאה, ועימו 3 מיליארד שקלים שעתידים היו לזרום לקופת המדינה, אך יתנדפו אם ישראל לא תשנס מותניים ותקבע בהסכם את החלק המגיע לה.

ומעבר לכל זה, יש קשר בין הפשרה של ישראל עם קפריסין לטענה שתעלה מצד לבנון על המקרה שלה. נכון, מדובר בשני הקשרים שונים ובתביעות אחרות, אך צוותי המשא ומתן הלבנוניים נושאים בוודאי עיניים לדיאלוג הישראלי־קפריסאי ובוחנים את עמדות ישראל. זהו שיקול שישראל צריכה להביא בחשבון בכל הסכם פשרה.