ה"גויים" הפכו חזרה ליהודים

הרבנים חיים דרוקמן, יעקב אריאל ושמואל אליהו הופתעו בימים האחרונים. הם קיבלו שיחות טלפון רבות, שבהן הזמינו אותם, שלא לומר התחננו בפניהם, שיבואו לפגישה אצל בכירי אדמו"רי הציבור החרדי. הפגישות היו כל כך חמות ומפייסות, עד שהן השכיחו בבת אחת שרק לפני שלוש שנים, כשפרצה סערת "גיורי דרוקמן", הושפלו הרבנים הסרוגים עד עפר בקרב המגזר החרדי. בעיתונים שללו מהרב דרוקמן את התואר "רב", כינו אותו "רפורמי" והצמידו לו עוד שלל כינויים משפילים. בדמיון ישיר, שלושה ימים בלבד לפני הבחירות היכה הרב עובדיה יוסף בבית היהודי ללא רחם. "אלו בית יהודי-! זה בית של גויים, כופרים", סנט בהם הרב. לא עברו שבועיים, ובימים האחרונים נשמע אלי ישי אחרת לגמרי. הוא פונה אל הרבנים הדתיים-לאומיים, וספק מזהיר ספק מתחנן שיעזרו לו למנוע "קרע בעם".

כזאת היא הפוליטיקה - בלי רחמים, בלי זיכרון ובעיקר בלי טיפת צניעות. במהלך מערכת הבחירות שרפו אנשי ש"ס כמעט כל חלקה טובה, הם עיצבנו את ליברמן ואת הליכוד עם התשדיר השערורייתי שזכה לכינוי "כוכבית גיור", ירו בתוך הבית (היהודי), ולפיד היה מבחינתם בעיקר "הבן של טומי". אריה דרעי טען שמה שאומרים במערכת הבחירות נשאר שם, אבל הוא עלול לגלות שהוא (שוב) טעה ובגדול, אף שדרכה של הציונות הדתית קרובה יותר לעולם החרדי, ולא לחינם היא מוגדרת כאחת ה"שותפות הטבעיות" בשמירה על עולם התורה ועל הסטטוס קוו. אתמול כבר אמרו כמה מאנשי הבית היהודי בצחוק שכולו רצינות כי "מי שקורא לנו כופרים וגויים, שלא יתפלא שאנחנו הולכים עם כאלה".

כל כך הרבה שנים חיכתה הציונות הדתית לרגע הזה. אחרי שהפכו לגורם משמעותי בצבא, במשפט ובאקדמיה, ורק בכנסת היו גורם שולי, חוזרים חובשי הכיפות הסרוגות אל קידמת הבמה. בנט צריך לזכור שמסוכן שם, כל צד עלול לתת דחיפה ולהפיל אותו. הכעס על החרדים מוצדק, אבל גם הביקורת של הרבנים מבית נכונה - בנט זה לא לפיד. השירות הצבאי חשוב למצביעיו, אך גם לימוד התורה; מעמד הביניים חשוב, אך גם שמירת השבת. השיעור היחיד שיכול לעזור לו עכשיו הוא אולי החשוב מכולם - שיעור בצניעות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו