"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

במה תעסוק התקשורת עד הבחירות?

,עודכן

בימי בחירות אלה, ראוי שנשאל: האם התקשורת עונה על רצון צרכניה וממלאת תפקיד משמעותי? תוכן פוליטי גודש את זמני השידור של תוכניות האקטואליה ברדיו ובטלוויזיה. נכון, אלה ימים עתירי התפתחויות, ובמונחים של זמן, אנו קרבים למועד ההצבעה. אבל במונחיה של הפוליטיקה הישראלית, אנו רחוקים מאוד מיום הבוחר.

בשלב כה מוקדם, לא רק מנהלי הקמפיינים, אלא גם חלק מן המצביעים מתקשים להעריך מה תהא ההחלטה מאחורי הפרגוד. פלח ניכר מבעלי זכות ההצבעה טרם הכריע, ואחרים עוד ישנו את דעתם. פרסומם של סקרי דעת הקהל בשלב כה מוקדם עשוי להיות מיותר. נניח למטות הבחירות של המפלגות השונות להסיק את מסקנותיהם מתוצאות הסקרים זמן כה רב לפני הבחירות.

זה עתה התבשרנו (או שמא התבלבלנו שוב) על החלטתו של אהוד ברק להקים מפלגה חדשה, שנכון למועד כתיבת שורות אלה, עוד אין לה שם. הרושם הוא שברק הקים מעין מנוף פוליטי שיאפשר לו לזכות במנהיגות של כל גוש המרכז־שמאל, ולשבץ תחתיו אי אלו פעילים תאבי מושבים בכנסת. צעד זה שימש עילה לדקות שידור רבות מספור ולשידורים עתירי סברות וניחושים. למה לא להסתפק בדיווח עובדתי ולא לפטפט את עצמנו לדעת? האם לא עדיף להתאפק עד סמוך יותר למועד הבחירות? הרי מפלגת ברק נטולת השם, ואחרות, צפויות להתאחד, להתפצל, להצטרף לבלוק טכני, ואז להתחרט ולפרק אותו. כל הפרשנויות והתחזיות עוד יתהפכו פעמים רבות עד שהרשימות הסופיות ישליכו עוגן בים הפוליטי.

את הדיווחים הפוליטיים מוטב היה לכלול בסד של זמן קצוב, ולחסוך פטפוטי אולפן חסרי משמעות פוליטית רצינית. אז מה נשדר במקום זאת, יתמהו ודאי.

כידוע, בתום מסעי הבחירות נשמעת לא אחת התלונה כי המפלגות החמיצו עיסוק בנושאים "החשובים באמת". הפתרון המוצע: במקום הדיונים חסרי התוחלת, ייוחדו דקות השידור לעיסוק מעמיק, רציני ומשכיל בסוגיות היומיום המטרידות באמת את האזרח: ביטחון, כלכלה, חינוך, בריאות ועוד. כדאי גם לבדוק, מה מטריד את המצביעים? מישהו שמע את המילים "בריאות" או "חינוך", כאשר הושקה, למשל, מפלגת ברק?

בעידן שבו פסו מן הזירה מצעי המפלגות, תתעקש התקשורת לבדוק מה מציעות המפלגות בתחומים החיוניים לחיינו, ולא תתמסר לשאלה אם מועמד פלוני ישובץ במקום ריאלי. במקום שפרשנים יקוננו ביום שלאחר ההצבעה על הנושאים שהועלמו ממסעי התעמולה, תשלים התקשורת כבר עתה את החסר על חשבון דקות האולפן המוקדשות לטחינת ניחושים. רק אז תהיה ראויה, וללא שמץ ציניות, לכינוי "תקשורת חיובית".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

יעקב אחימאיר

עיתונאי במשך כל ימי חייו, שדר רדיו וטלוויזיה בשידור הציבורי. שליח רשות השידור הראשון לוושינגטון ("בתחילת שנת 2020 פוטרתי מתאגיד השידור בלי שנמסר לי הנימוק לכך"). "משלב בטוריי זיכרונות ומסקנות מן העבר. מעולם הרהרתי בשינוי משלח ידי - עיתונות. וזאת אף שלא תמיד איכות העיתונות אצלנו ראויה וחפה מחסרונות".

כדאילהכיר