"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הנבחרים שלנו נעלמים ונאלמים

,עודכן

חברי הסנאט הרפובליקנים של מדינת אורגון בארה"ב מתחבאים כבר יותר משבוע. זו לא בדיחה. הסנאט באורגון אמור להצביע על חוק האקלים, שהדמוקרטים הפכו לספינת הדגל שלהם. לפי החוק המקומי, לפחות 20 חברי קונגרס אמורים להיות נוכחים באולם כדי שתתקיים הצבעה. בלי הרפובליקנים, אי אפשר לקיימה.

אנחנו רגילים שחברי כנסת "נעלמים" במהלך הצבעות; אחד חטף מיחושי בטן, והשני סידר לעצמו שליחות דיפלומטית בחו"ל. אבל במקרה של אורגון, הסנאטורים הרפובליקנים פשוט נמלטו מהמדינה, לאחר שהמושל הורה למשטרה לחפש ולהביא אותם בכוח לבניין הסנאט. כמו פורעי חוק בלילה, נבחרי ציבור נמלטים מחובתם רק כדי למנוע מחוק לעבור ומהליך דמוקרטי תקין להתקיים.

בימים האחרונים פיתחו גם כמה פוליטיקאים ישראלים כישורי הודיני. למשל, השר לביטחון הפנים גלעד ארדן, שמשרדו מופקד על הגוף שאחראי לפארסת חקירת האונס של הילדה בת ה־7. ארדן, שיודע להתבטא יפה מאוד כשמדובר בהאשמות כלפי פלשתינים, נאלם דום ברגע שההאשמות אינן משרתות את משנתו הפוליטית. במהלך כהונתו כשר לביטחון הפנים הקפיד שלא לנקוט עמדה מוסרית או עקרונית שאינה עולה בקנה אחד עם מקום גבוה בפריימריז. כאשר נופל דבר בישראל ומתברר שהמשטרה עיוותה חקירה וסילפה עובדות ביודעין, ארדן שוכח איך משתמשים בטוויטר.

והוא, כמובן, לא היחיד. חלק מחברי הכנסת של הליכוד, שתמכו ללא עוררין בפיזור הכנסת והסבירו לנו עד כמה הדבר מבטא את רצון העם, מסבירים לנו עכשיו שאין דמוקרטי וממלכתי מביטול הבחירות. כל מי שחשב א' צריך עכשיו לחשוב ב', ואין מי שיאמר "סליחה, אני אדם עקרוני, אני כבר שבועיים וחצי מחזיק באותה עמדה".

ואתה עומד נפעם. באמת. מקשיב לשקט. השקט הזה שהשתלט על המערכת. שקט פחדני וחסר עמוד שדרה; שקט שכולו הציור השבועי לילד, עזרו לנו ילדים למצוא את מי שעד אתמול שמענו את קולם עד שכבר כאבו לנו האוזניים.

ברגעים כאלה אתה מתפלל שהיה לנו איזה מין מושל אורגון כזה, המחויב באופן טוטאלי לדמוקרטיה, לא מתרשם משררה ושולח משטרה לחפש אחר נבחרי ציבור שמוכנים לרדת למחתרת ולהסתתר, רק כדי לחמוק ממילוי חובתם. איש שמשתמש בכלים דמוקרטיים כנגד כל מי שחושב שזה בסדר לנצל את הדמוקרטיה כדי להוביל את המערכת לעברי פי פחת.

ולכל נבחרי הציבור הישראלים שנמוגו לפתע, נזכיר דבר אחד: טוויטר זה הציפור הכחולה, פייסבוק זאת האפליקציה עם האף עליה. דברו אלינו, אנחנו רוצים לשמוע. לא יכול להיות שאין לכם מה להגיד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר