קרנות שיעודדו מיזמים
עד לא מכבר בישראל התייחסו לתשתיות כהוצאה ענקית ומעיקה, וכמחסום לפיתוח. אלא שאם נבחן בדיעבד נגלה שמרבית השקעות העתק בתשתיות היו רווחיות מאוד. בארץ, כמו בעולם, המדינות השקיעו בתשתיות בעצמן, מהתקציב השוטף, ולא ראו בהן מקור הכנסה ישיר. עם השנים התפיסה הזו השתכללה כשהחלו שיתופי הפעולה בין הממשלות למגזר הפרטי, בצורת בנה־הפעל־מסור (BOT).
קרנות התשתית הללו הן פיתוח חשוב של אופן ההשקעה וההתייחסות אליה. הממשלה תמשיך ליזום פרויקטים, החברות הפרטיות יוזמנו לבצע אותם, אך המימון יהיה גם באמצעות קרנות ייעודיות באחזקת הציבור. כך הציבור יוכל ליהנות לא רק מפיתוח התשתיות, אלא גם מפיתוח מכשיר השקעה חשוב וארוך טווח. על הפרק כבר עומדים מיזמי תשתית בהיקף של 50 מיליארדי שקלים. עצם קיומן של הקרנות הללו יעודד מיזמי תשתיות חדשים ולכן הן מבורכות מכל בחינה שהיא.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנוערן בר-טל
העורך הכלכלי של "ישראל היום". שימש מרצה ל"פיתוח חשיבה כלכלית" בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת בר-אילן. בוגר קורס עורכים בינלאומי של מגזין (BusinessWeek (McGraw-Hill. עורך המהדורה העברית "החופש לבחור" של פרופ' מילטון פרידמן, עומד בראש העמותה "כלכלה בשבילך", לקידום השכלה כלכלית. מרצה על: כלכלת ישראל; כיסוי תחומי הכלכלה בתקשורת; עקרונות החשיבה הכלכלית; כסף והשקעות וכן בניית מערכי הדרכה ייחודיים בענייני כלכלה ותקשורת.
