"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מכת כיסאות: לטפל בנגע האלימות

,עודכן

האלימות הפכה לתופעה נפוצה שנחשבת למכת מדינה. על פי נתוני המשטרה, בשנתיים האחרונות עבירות האלימות נמצאות במגמת עלייה והפכו לנגע חברתי פסול שעמו מתמודדת החברה בכלל והמשטרה בפרט.

אין כמעט יום בלי דיווח על מקרה אלימות, אירוע ירי, רצח, תקיפת של אנשים, השחתת רכוש, שוד. האלימות הפכה כבר מזמן לתופעה יומיומית שמתפשטת ומתרחשת בתדירות גבוהה, עד שהיא מסכנת את הביטחון האישי והקולקטיבי. היא חוצה מגזרים, גוברת בתוך המשפחה, ברחוב, במקומות ציבור, בשיח ברשתות החברתיות, בכביש ובקרב בני הנוער. בשנת 2018 נפתחו בישראל 321,171 תיקים פליליים. למעלה מ־50 אלף תיקים נפתחו בגין עבירות נגד גוף האדם הכוללות חבלה גופנית חמורה, תקיפה ועבירות אלימות שונות.

האלימות לובשת גם צורות שונות. כאשר אדם מרגיש שהוא עצבני על משהו, יש בו דחף לבטא את הכעס ואת העצבים שלו. לעיתים הדבר בא לידי ביטוי במעשי ונדאליזם שונים. כמו שקרה בימית 2000 - הדרך להוציא את הכעס היא באמצעות השלכת כיסאות אחד על השני, ובמקרים חמורים יותר הזעם והתסכול מתבטאים בתקיפת רופא, שליפת סכין או אקדח ונטילת חיים.

בשנים האחרונות הציבור בישראל חי בקהילות בהן שולטות אנרכיה ופשיעה. באופן אירוני במקום להציב את הטיפול בבעיה כיעד לאומי. בשנים האחרונות התקציבים לטיפול בבעיה קוצצו או לא גדלו מה שגרם לשינוי בסדרי עדיפויות של המשרדים השונים בטיפול בבעיה.

מצד שני, מי שתולה תקווה בכך שהמשטרה היא הפתרון לבעיה טועה ומטעה. באלימות יש לטפל עוד קודם לכן במערכת החינוך ובמערכות הרווחה השונות. השוטרים פוגשים את באלימות כשהיא פורצת ובסוף הם הופכים לאשמים בעל כורחם. מעצר הוא חוויה בלתי נעימה, ובשנים האחרונות עם התפתחות הרשתות החברתיות וטשטוש הגבולות. לא אחת, כל מעצר מתועד ובן רגע הכתם דבק דווקא בשוטרים שעושים את עבודתם.

גורם נוסף שמשפיע על האלימות הוא מזג האוויר. מחקרים כבר הראו שכאשר חם לנו, איכות הביצועים של המוח יורדת והפיוזים נשרפים מהר יותר. עכשיו, כשהקיץ בפתח, ופעילות משרדי הממשלה נמצאת בחצי קלאץ׳, מומלץ לכל אחד מאיתנו לשתות קצת מים קרים ולהירגע.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

איציק סבן

כתב משטרה

כתב "ישראל היום" לענייני משטרה מאז שנת 2008. התחיל את דרכו בתקשורת ב-1993. את דרכו החל ב"מעריב" ככתב בשפלה, ולאחר מכן שימש כתב צבאי ורכז כתבים. בשנת 2001 עבר ל"ידיעות אחרונות", שם שימש כתב באזור לכיש ורצועת עזה, ולאחר מכן כתב משטרה. בשנת 2004, בעת שסיקר פיגוע שבו נרצחו שלושה חיילים בהתנחלות ״מורג״ שבגוש קטיף, נפצע סבן ברגלו מאש שנורתה על ידי מחבל שהסתתר בקרבת מקום. כתוצאה מהירי רוסקה ירכו הימנית, והוא נותר חשוף על הקרקע וזעק לעזרה. תת-אלוף במיל׳ שמואל זכאי, שהיה באותה עת מפקד אוגדת עזה, היה זה שפינה אותו למחסה בקרבת מקום. לאחר שטופל במקום, פונה לקבלת טיפול רפואי בבית חולים סורוקה שבבאר שבע. בבית החולים נותחה רגלו הימנית של סבן, והוא נותר נכה ברגלו. עם זאת, כעבור כחצי שנה של החלמה בביתו, שב סבן לסקר את ההתנתקות מגוש קטיף.

כדאילהכיר