"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אפשר להתגונן מפני חדשות כוזבות

,עודכן

משטרים אוטוריטריים, ובעיקר רוסיה, סין ואיראן, מכירים בחשיבות האסטרטגית של מידע, ובשנים האחרונות מפעילים אסטרטגיות מידע פנימיות ובינלאומיות רבות עוצמה.

חרף מאמצי ענקיות המדיה להילחם בדיסאינפורמציה באמצעות הסרת תכנים, כלי דיווח וחסימת חשבונות לא מאומתים, אין בכך די. בד בבד, מתגבשת ההבנה כי אוריינות דיגיטלית היא פתרון יעיל להתמודדות עם ההשפעות השליליות של חדשות כוזבות (fake news).

דו"ח בנושא, שפורסם ע"י בית הנבחרים הבריטי בתחילת השנה, הגדיל וטען כי "אוריינות דיגיטלית צריכה לשמש עמוד תווך חינוכי רביעי, לצד קריאה, כתיבה ומתמטיקה".

לא מדובר במיומנות טכנית גרידא, אלא באוריינות ביקורתית, הכוללת התמצאות באופן שבו פועלות זירות המידע הדיגיטליות, והפעלת שיקול דעת לגבי האופן שבו הן מייצגות את המציאות.

אלא שאוריינות דיגיטלית דרושה לא רק לילדים; לאחרונה מצא מחקר שמשתמשי פייסבוק בני 65 ומעלה, שיתפו פי ארבעה יותר חדשות כוזבות מקבוצת הגיל הצעירה ביותר (18 עד 29).

ענקיות המדיה מכירות בחשיבות העניין: גוגל משקיעה במיזם אמריקני שמלמד צעירים על אוריינות דיגיטלית. אפל הודיעה על תמיכה בשתי עמותות אמריקניות המחנכות לצריכת מידע מקוון באופן אחראי.

עם זאת, עיקר המאמץ צריך להגיע מהמדינות עצמן. פינלנד היא דוגמה מוצלחת. לפי "מדד אוריינות המדיה", שהוכן ע"י "המכון לחברה פתוחה" בסופיה, מדורגת פינלנד ראשונה בחוסן חברתי לחדשות כוזבות לשנת 2018. הממשלה הפינית מחשיבה את מערכת החינוך ככלי מרכזי להתגוננות. בבתי הספר מתקיימים שיעורים באוריינות דיגיטלית וחשיבה ביקורתית כנגד מידע כוזב.

בתי הספר משתפים פעולה עם ארגון פיני לבדיקת עובדות, לטובת פיתוח ארגז כלים שישמש לקידום אוריינות דיגיטלית בקרב תלמידים. התרגילים כוללים בחינת טענות העולות בסרטונים וברשומות (פוסטים), בחינת האופן שבו מידע כוזב משפיע על רגשות התלמידים, ואף התנסות בכתיבת חדשות כוזבות.

אף שלפינלנד יתרונות פתיחה שאינם מאפיינים בהכרח דמוקרטיות אחרות - כמו אמון ציבורי גבוה בתקשורת ואוכלוסייה הומוגנית - עדיין ניתן ללמוד מיחסה לאוריינות דיגיטלית. מסקירת כמה מערכות בחירות שהתקיימו מתחילת השנה, עולה כי הפצת מידע כוזב ברשתות החברתיות - הן מבית והן על ידי גורמים זרים - אינה דועכת.

במקביל, מתרחב השימוש ביישומונים להעברת מסרים מיידיים בהקשר זה. התקדמות במחקר אוטומציה ובבינה מלאכותית בשנים הקרובות רק תוביל להתעצמות האיום. כדי להתגונן מפניו ביעילות, על הדמוקרטיות - ובכללן ישראל - להכיר באוריינות דיגיטלית כמרכיב חשוב בחוסן הלאומי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

ד"ר פנינה שוקר

ד"ר פנינה שוקר היא חוקרת במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון ומרצה במרכז האקדמי "שלם"

כדאילהכיר