רדיפת נוצרים ברשות הפלשתינית

ארבעה אירועים חמורים התרחשו בחודש האחרון נגד הנוצרים, שלושה מתוכם בשטחים הנשלטים ע"י הרשות הפלשתינית ואחד במזרח ירושלים - בלא שקיבלו כל תהודה בתקשורת העולמית והישראלית. זאת, משום שהמעורבים בהם אינם יהודים.

ב־25 באפריל פנו תושביו המבוהלים של הכפר הנוצרי ג'פנה שליד רמאללה לרש"פ, בתביעה להגן עליהם לאחר שהותקפו בידי חמושים מוסלמים. האלימות פרצה בשל תלונה שהגישה תושבת הכפר למשטרה על בנו של מנהיג בולט המזוהה עם ארגון פת"ח, שתקף את משפחתה. בתגובה הגיעו לכפר עשרות אנשי פת"ח חמושים, ירו מאות כדורים באוויר, השליכו בקבוקי תבערה תוך השמעת קללות, וגרמו לנזקים רבים ברכוש הציבורי. למרות תחינות התושבים, משטרת הרש"פ נמנעה מספר שעות מלהתערב בפרעות. הפורעים קראו לתושבי הכפר לשלם ג'זיה - מס גולגולת שהוטל במשך ההיסטוריה על מיעוטים לא מוסלמים תחת שלטון האסלאם, ושקורבנותיו האחרונים היו הקהילות הנוצריות בעיראק ובסוריה תחת שלטון דאע"ש בשנים האחרונות.

האירוע השני התרחש בשעות הלילה של ה־13 במאי, שעה שאלמונים פרצו לכנסיית הקדוש שרבל (מאר שרבל) השייכת לעדה המרונית במרכז בית לחם, חיללו את המקום וגנבו ציוד יקר השייך לכנסייה לרבות מצלמות האבטחה. זו הפעם השישית שהכנסייה המרונית בבית לחם נתונה למעשי ונדליזם ושוד, ובכלל זה הצתה (בשנת 2015) שגרמה נזקים ניכרים והביאה לסגירתו הממושכת של האתר. גם אז לא דווח האירוע בתקשורת בהרחבה.

ב־16 במאי הגיעה תור הכנסייה האנגליקנית בכפר עבוד ממערב לרמאללה: אלמונים חתכו את הגדר, שברו את חלונות הכנסייה. הם חיללו את המתחם, חיפשו דברים יקרי ערך וגנבו ציוד רב.

האירוע הרביעי התרחש ביום שבת ה־18 במאי, כאשר האולפן הירושלמי של רשת הטלוויזיה הנוצרית דייסטאר נשרף כליל כתוצאה מהשלכת בקבוקי תבערה לעברו. מדובר ברשת טלוויזיה נוצרית פרו ישראלית, הממוקמת בשכונת אבו תור במזרח ירושלים. ההערכה הרווחת היא שפלשתינים תושבי המקום השליכו את בקבוקי התבערה.

במקרה זה כמו בשלושת המקרים הקודמים - לא נעצרו חשודים. ספק אם גל הפרעות האחרון יביא למעצר חשודים כלשהם, לא כל שכן למיצוי הדין עמם. הדבר היחיד המעניין את הרשות הפלשתינית הוא שאירועים מעין אלה לא ידלפו לתקשורת. לפיכך נוהגים אנשי הרש"פ להפעיל באורח קבע לחצים כבדים על הנוצרים, לבל ידווחו על מעשי האלימות והוונדליזם שמהם הם סובלים חדשים לבקרים. זאת, משום שהדבר עלול לפגוע בתדמית הרש"פ כגורם המסוגל להגן על חייו ורכושו של המיעוט הנוצרי הנתון לשליטתה, שלא לדבר על הצגתה כישות קיצונית הרודפת את המיעוטים הדתיים תחת חסותה. לדימוי שלילי זה נודעות השלכות חמורות על הסיוע המסיבי מהקהילייה הבינלאומית, ובראש וראשונה על הסיוע הכלכלי והתמיכה המדינית הפוליטית של הרש"פ ממדינות אירופה.

ואכן, למרות שהנוצרים בשטחי הרשות הפלשתינית נמנעים מלומר זאת בפומבי, גורמים רבים בקרבם חוששים, ובצדק, מהרחבת התוקפנות המוסלמית נגד המיעוט הנוצרי. חששות אלה מקבלים משנה תוקף לאור השתיקה הרועמת באמצעי התקשורת הישראלים והמערביים לנוכח היעלמותו המתמשכת של המיעוט הנוצרי במזרח התיכון: בשטחי הרשות בסוריה, בלבנון ואף בעיראק. היעלמות הנוצרים באזור עומדת בניגוד בולט לצמיחתה, שגשוגה והשתלבותה הגוברת של הקהילה הנוצרית במדינת ישראל.

הקהילה הנוצרית בעולם צריכה לדרוש מהרשות הפלשתינית לעצור את החשודים בתקיפות ולהציב שמירה על מקומות הפולחן הנוצריים תחת שלטונה. המשך ההתעלמות הבינלאומית ממצוקת הנוצרים תחת הרש"פ עלול להביא להיעלמותה של הנצרות ממקום התהוותה המקורי. ייתכן שבעתיד נעמוד מול מזרח תיכון נקי ממיעוטים; זה התחיל עם גירוש היהודים מכל מדינות ערב, וכעת עלול להגיע תורם של הנוצרים.

ד"ר אדי כהן הוא חוקר במכון בגין סאדאת באונ' בר אילן