"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שכחתם שרציתם מלחמה?

,עודכן

"ארץ נהדרת" היא תוכנית חשובה, מאוד חשובה. בקרב על עיצוב התודעה, יש למערכון אחד במדורת השבט הסאטירית הזו יותר כוח מאשר לצבא של יועצי תדמית או 50 כתבות בעיתון. השבוע הוקדשה התוכנית כמעט כולה לאירוויזיון, ולנתניהו כמובן. ממערכון למערכון נחשפה עמדתם הברורה של קברניטי "ארץ נהדרת": האירוויזיון היה נהדר אף על פי שנתניהו עשה הכל כדי לחרב אותו. יש את ישראל החילונית שבירתה היא תל אביב, העיר הקוסמופוליטית אפופת השוויון, אחוות העמים והמוזיקה האוניברסלית. מאור הגולה. מנגד עומד רודן מסוכן, חשוך ואופורטוניסט שעומד להחריב את הבית על יושביו.

איזה מזל שיש את "ארץ נהדרת" ובני התרבות התל־אביביים, שמצליחים לגבור (לעת עתה) על כוחות החושך של הרודן נתניהו, שמבחינתו כל האירוע המרגש והמוצלח הזה לא היה צריך להתרחש.

והנה המציאות: לפני כשלושה שבועות עמדה מדינת ישראל כפסע ממלחמה. מי שעודדו את המלחמה היו ראשי "ארץ נהדרת", שלעגו לנתניהו והאשימו אותו ברפיסות וחולשה מול חמאס. הם לא היו לבד - התקשורת הכתובה, אולפני החדשות, פוליטיקאים מהמרכז, מהשמאל־מרכז ומהימין דרשו דבר אחד - מלחמה. עכשיו.

צריך להודות, כל אדם אחר שהיה מכהן כראש ממשלה לא היה עומד בלחץ הציבורי והתקשורתי הזה; לא לפיד, לא גנץ ולא גבאי. אילו אחד מהם היה עומד במקומו של נתניהו לפני שלושה שבועות, ישראל היתה מדממת עכשיו בעזה, בלי אירוויזיון, בלי יום הזיכרון ובלי חגיגות העצמאות.

נתניהו עצר את המלחמה הממשמשת, בדיוק כפי שעצר את הסכם הגרעין האיראני. בשני המקרים הוא התגלה כמנהיג שקול, אחראי ואמיץ, ובעיקר לא פופוליסטי. מנהיג ששם בצד את ההון הפוליטי שלו מתוך מחשבה שבסוף התמונה תתבהר. והתמונה אכן מתבהרת - נתניהו מעולם לא הציב את שלומם של תושבי הדרום מול שיקולי האירוויזיון וחגיגות העצמאות. הוא רצה לקנות כמה שבועות קריטיים של שקט והוא הצליח.

ומדוע קריטיים? כי את תרומתו של אירוע כמו האירוויזיון אי אפשר למדוד במספרים מיידיים; מדובר בהשקעה עצומה שאת התשואות שלה בתיירות, בהסברה, במאבק על התדמית ואפילו בכלכלה אנחנו נקצור בשני העשורים הקרובים לפחות. נתניהו יודע לזהות השקעות מהסוג הזה כמו נץ ולא נותן להן לחמוק. זאת הסיבה שישראל הפכה בעשור של נתניהו ממדינה קטנה ומבוישת למעצמה משגשגת.

ייתכן מאוד שבעיתוי הנוכחי גם בלון תבערה יוביל למבצע מול חמאס בעזה, אבל דבר אחד בטוח: אם זה יקרה, טובת ישראל תהיה לנגד העיניים, לא האינטרס הפוליטי של ה"רודן". זה כבר הוכח יותר מפעם אחת.

ובאשר ל"ארץ נהדרת", אולי מישהו צריך להסביר להם שסאטירה מקצינה את המציאות, לא יוצרת מציאות שקרית. זה בדיוק ההבדל בין תוכנית הומור לתעמולה פוליטית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר