פני התיקים כפני ההדלפות

בשבוע שעבר פרץ גל הדלפות בלתי חוקיות מתוך חקירות נתניהו. לרוב החומרים לא היו היבטים פליליים אלא רכילותיים בלבד. כוונת המדליפים והמפרסמים היתה לייצר עוינות כלפי נתניהו ורעייתו ולצייר סביבם עננה קודרת. הדלפות, כולל בסוגיות שנחשפו השבוע, כבר התפרסמו בעבר; מה שצריך להדליק נורה אדומה הוא העיתוי.

מדוע קטעים נרחבים מתוך יומני החקירות הגיעו דווקא כעת לתקשורת, אחרי שבילו במגירות להב 433 והפרקליטות כבר זמן? סוגיית העיתוי חושפת טפח מטקטיקת ההדלפות ממשרד המשפטים והמשטרה. המדליפים עוברים על סעיף 117 לחוק העונשין, העוסק בעבירה של גילוי בהפרת חובה, וקובע עונש מאסר של שלוש שנים לעובד ציבור שמסר ללא סמכות ידיעה שהגיעה אליו מתוקף תפקידו, לאדם אחר שלא היה מוסמך לקבלה. חוק הוא חוק, אבל במשרד המשפטים רובצים עורכי דין דעתניים, וחלק מהם עושים דין לעצמם מטעמים אידיאולוגיים.

בעבר כבר הואשמו שתי פרקליטות בהדלפות; אחת מהן היא ליאורה גלט־ברקוביץ', בכירה בפרקליטות מחוז ת"א, שהורשעה על פי הודאתה בהדלפת מסמכים מחקירות שרון לכתב "הארץ", ברוך קרא. היא נידונה למאסר על תנאי וקנס בסך 10,000 שקלים. היו אלה הימים שבהם אותרג אבי ההתנתקות על ידי אמנון אברמוביץ' וחבורתו בתקשורת, והמדליפים "טופלו". בניגוד למדליפי האתמול, יורשיהם כיום חשים בטוחים יותר מאימת הדין: נתניהו סומן כ"סרבן שלום" ומתנגד לנסיגות, ובחוגים הנכונים אין דינו כדין שרון.

פרקליטי נתניהו הזהירו מראש שברגע שחומרי החקירה יגיעו לידיהם, יתחילו הדלפות מצד גורמי החקירה והפרקליטות נגד רה"מ. מסיבה זו ניסו לדחות את הפרסומים על ידי דחיית קבלת החומרים. מאותה סיבה שפרקליטי נתניהו לא רצו לקבל את החומרים, אנשי משרד המשפטים וגורמי האכיפה והמשפט, דווקא רצו מאוד בהעברתם. כך יוכלו להדליף - ולהאשים בהדלפות את פרליקטי נתניהו. ואכן, אך קיבל צוות נתניהו את החומרים, והחלו ההדלפות - וכצפוי, תוך האשמת פרקליטי נתניהו.

ועדיין לא ענינו על שאלה אחת: מה באמת מוכיח שההדלפות אינן מגיעות מסביבת נתניהו? התשובה פשוטה: החומרים שפורסמו רק משחירים את נתניהו ומשפחתו, ומדוע להם לירות לעצמם ברגל?

ברור אפוא שההדלפות השבוע, כמו בחודשים הקודמים, מגיעות מהפרקליטות ומגורמי האכיפה. אך מה הם מרוויחים מכך? ראשית, תקשורת חיובית. ככל שהם רודפים את רה"מ, הם מצטיירים כ"החבר'ה הטובים", לעומת נתניהו ובני ביתו המוצגים באור שלילי ומבוזים בזירה הציבורית. מלבד נטיותיהם הפוליטיות, אנשי המשטרה ומערכת המשפט יודעים לקרוא עיתון ומבינים בדיוק באיזה צד מרוחה החמאה. שנית, ההדלפות משמשות להבניית תדמית שלילית ולייצור שיפוט מוקדם, כך שאם וכאשר יגיע רה"מ לבית המשפט, תגבר התדמית על הצורך לספק הוכחות. גם שופטים הם בני אדם, ובתוך עמם הם יושבים.

ההדלפות הן הסיפור הגדול בפרשות נתניהו; הן מלמדות יותר מכל על המוטיבציה האמיתית של החקירות. כשגורמים האמונים על החוק מתנהלים בניגוד לחוק, הם מאששים את התחושה שהחקירה מזוהמת מתחילתה ועד סופה. הציבור, בתגובה, מאבד את אמונו במערכות החוק, ומעוניין ב"חוק הצרפתי" שימנע הפלת ראש ממשלה ויגונן על הדמוקרטיה מניסיון הפוטש הפוליטי. אין חוק ראוי ממנו לזמן הזה.