"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

קיצוצים? לא על גב הקשישים

,עודכן

"התקציב הבא צפוי לכלול גזירות קשות, ובהן קיצוץ רוחבי עמוק", מתריעות הכותרות ערב הקמת הממשלה הבאה. אין ספק בנוגע לכיוון שאליו פונה תקציב המדינה הבא, אבל יש מגזר אחד שאסור לפגוע בו תקציבית: הקשישים.

מגמת הזדקנות החברה הישראלית ברורה. מ"תחזית אוכלוסיית ישראל", שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עולה כי אם ב־2015 כ־11 אחוזים מהאוכלוסייה היו בגיל השלישי (קרוב למיליון איש) - בשנת 2040 בני הגיל השלישי אמורים להוות כ־14.3 אחוזים מכלל האוכלוסייה (לפי הערכות, כ־2 מיליון) ובשנת 2065 חלקם באוכלוסייה אמור להגיע ל־15.3 אחוזים (כ־3 מיליון נפש).

אך בעוד תוחלת החיים עולה, איכות חייהם של הקשישים נמצאת בנסיגה. רבים מתמודדים עם מוגבלות תפקודית, וכ־170 אלף מוגדרים סיעודיים. הזכאים לטיפול סיעודי בביתם על פי חוק הסיעוד, מסתייעים בכ־100 אלף מטפלים ומטפלות מסורים של עמותות וחברות סיעוד כדי להתמודד עם מטלות היום־יום: בישול, ניקיון, רחצה, קניות, ביקור בבית המרקחת.

על רקע זה ברור כי גם ללא הקיצוץ הצפוי, דור ההורים והסבים של כולנו מתמודד עם אתגרים מורכבים ומתקשה להזדקן בכבוד. אך בניגוד לקבוצות אחרות, שיכולות להתמודד עם קיצוץ באמצעים שונים - קשישים רבים תלויים לחלוטין בקצבאות הזקנה ובהטבות הנוספות שהם מקבלים מהמדינה. מפאת גילם ומצבם הבריאותי, אין הם יכולים פשוט "לקחת עבודה נוספת" או להגדיל אחוזי משרה. יש לזכור כי פנסיית החובה נכנסה לתוקף רק בשנת 2008, כך שלחלק ניכר מהקשישים אין פנסיה כלל.

מצבם של הקשישים לא צפוי להשתפר בשנים הקרובות. יוקר המחיה עולה בהתמדה, ולפי הערכות שונות - קרוב ל־20 אחוזים מקשישי ישראל נמצאים כיום מתחת לקו העוני. לדאבוננו, מצב הקשישים אינו זוכה ליחס ציבורי ותקשורתי ראוי. מי שנלחמו כל חייהם עבורנו, מתקשים, בערוב ימיהם, לנהל מאבק קיומי עבור עצמם, ואין להם "לובי". מדי פעם נזכרים בהם, על רקע דו"ח כואב כזה או אחר, או בעקבות כתבת טלוויזיה או ידיעה בעיתון שמבליטה את המצוקה. לרוב זה מתחיל ונגמר בהצהרות ובהבטחות של גורמי ממשל לשיפור המצב, אך המצב נותר בעינו.

זה הזמן לפנות בבקשה לשר האוצר הבא, לחברי הכנסת, לפקידי האוצר, ולכל גורם המעורב בקבלת החלטות: הימנעו מפגיעה בקשישים, והשאירו אותם מחוץ לתוכנית הקיצוצים. יש לכולנו חובה מוסרית עמוקה כלפיהם; אם לא נתתם להם יותר - כפי שהובטח במשך שנים, אך לעולם לא התממש - לפחות אל תיתנו להם פחות. אנו חייבים להעניק לקשישים, שעשו עבורנו כל כך הרבה, את הזכות הבסיסית להזדקן בכבוד.

דורון רז הוא יו"ר איגוד נותני שירותי הסיעוד בישראל

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

דורון רז

הכותב הוא יו"ר איגוד נותני שירותי הסיעוד בישראל

כדאילהכיר