"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

דו"ח עגום על איכות ההוראה בבתיה"ס

,עודכן

דו"ח מבקר המדינה בנושא "תהליכים מרכזיים הקשורים לעובדי הוראה במערכת החינוך", התפרסם בין יום השואה ליום העצמאות, נדחק בין הזמנים, ולא קיבל את המקום הראוי לו. מדובר בדו"ח חמור במיוחד המתייחס למחסור במורים, ומציג תמונה בעייתית בכל הקשור לחיזוי, לתכנון ולהכשרת מורים למערכת החינוך.

היום ניגשים תלמידי ישראל לבחינת הבגרות במתמטיקה, ופרק חשוב בדו"ח מוקדש לאיכות המורים המלמדים אותם. מבקר המדינה מצא כי רק ל־24 אחוזים מהמורים למתמטיקה בחטיבה העליונה יש הכשרה נדרשת. פירוש הדבר הוא ש־76 אחוזים מהתלמידים הניגשים היום לבחינת הבגרות, למדו אצל מורים שהכשרתם ללמד מתמטיקה היתה חלקית או לא מתאימה.

המבקר מציין כי חלק ניכר מתלמידי חטיבות הביניים והחטיבות העליונות לא זכו ללמוד מתמטיקה באיכות הנדרשת למיצוי יכולותיהם. הדבר עלול לפגוע בסיכוייהם להשתלב בלימודים גבוהים במדעים ובטכנולוגיה, ולפגום ביכולתם להתמודד עם משימות הדורשות חשיבה לוגית וכמותית.

לצד הגידול המרשים במספר הניגשים לבגרות ברמת 5 יח"ל, קיימים נתונים שאינם מגיעים לציבור הרחב: ממוצע הציונים בבחינות הבגרות נמוך מאוד ומעיד על איכות כוח ההוראה הבלתי מיומן במתמטיקה.

76 אחוזים בלבד מהניגשים עברו בהצלחה את בחינת הבגרות ב־5 יחידות לימוד בקיץ האחרון, והציון הממוצע עמד על 67. רק בזכות ציוני מגן גבוהים "קפץ" שיעור התלמידים שעברו בציון הסופי, ל־91 אחוזים. דחיפה מלאכותית זו בצורת ציוני מגן לא משקפת את המציאות, וצריכה להטריד את ראשי המערכת.

נתונים אלה מאששים את טענת המבקר בדבר אי כשירותם של מרבית המורים למתמטיקה, ויש לכך השלכות. ראשית, ללמוד עם מורה שאינו מוכשר פירושו ללמוד בסביבה בלתי מקצועית, דבר הפוגם בחוויית הלמידה.

נוסף על כך, הוראה שאינה איכותית מחייבת את ההורים לשכור לילדיהם מורים פרטיים. בעקבות זאת, חלק לא מבוטל מהתלמידים לא יפנו בהמשך דרכם ללמוד מקצועות אקדמיים הדורשים כישורי מתמטיקה ברמה גבוהה, בשל בסיס הידע הנמוך וההישג הנמוך בבחינת הבגרות.

לצערנו, דו"ח המבקר מביע פסימיות בדבר יכולתו של משרד החינוך לפתור את הבעיה. "התוכנית הלאומית למתמטיקה, שחלקה הכשרת מורים, אינה נשענת על ניתוח מדויק של צורכי הוראת המתמטיקה בכלל מערכת החינוך", נכתב בדו"ח, "ואינה מביאה בחשבון היבטים גיאוגרפיים או אזוריים ומגזריים, וספק אם צפויה לחולל שינוי של ממש בהוראת המתמטיקה בטווח הארוך". על שולחנו של שר החינוך הבא.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר