"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ה"הסדרה": חזרה לשגיאות העבר

,עודכן

מה עומד מאחורי "תוכנית ההסדרה המדינית" ברצועת עזה, שהשמאל מקדם באולפנים? ככלל, השתדלו לא לפרט; הם יודעים שהציבור, בעיקר אימהות החיילים, לא יאהבו את תוכניתם כשישמעו את הפרטים.

מאחורי המונח "הסדרה" מונחת התוכנית לכבוש את הרצועה ולהעבירה לאבו מאזן. אם הכל ילך כשורה לפי תוכנית השמאל, צה"ל ייכנס לרצועה במבצע יבשתי, חייליו ינקו את השטח במלחמת חי"ר וטנקים ובסיוע אווירי, יטהרו את המנהרות, הבונקרים, הבתים והחושות ויעבירו את הרצועה נקייה לאבו מאזן. צה"ל ייסוג ובמקומו ייכנסו כוחות הרש"פ מרמאללה.

בסרט הזה היינו. לאחר ההתנתקות העברנו את הרצועה לכוחות אבו מאזן והרש"פ. כעבור כשנתיים מצאו עצמם ראשי כוחות הביטחון הפלשתינים מועפים מחלונות בניינים בעזה אל מותם. חמאס השתלט על המקום. מי ימנע מהפכה נוספת של חמאס אחרי שצה"ל ייסוג בתום המבצע שהשמאל מייחל לו? הרי חמאס חזק, מאומן ומאורגן יותר מהרשות הפלשתינית. איך אפשר להביא את הרש"פ למקום שהיא עצמה לא מסוגלת לכבוש? תאמרו, אבל עובדה שביו"ש היא עדיין מתפקדת.

אי אפשר לגזור גזירה שווה מהנעשה ביו"ש, שם הרש"פ זוכה לגיבוי של צה"ל והשב"כ בשטח. אז מי ישמור ברצועה על הרשות הפלשתינית?

בהנחה שאנשי האופוזיציה מעוניינים להביא טוב ולא סתם לנגח את ממשלת הימין, כדאי שילמדו משגיאות העבר שלהם. לפעמים האויב של הטוב הוא רעיון טוב יותר, שהופך לרע. זה מה שקרה לשמאל ב־1992, לאחר ששלטון הימין הצליח למזער את האינתיפדה הראשונה, עם משה ארנס כשר הביטחון.

בשמאל לא הסתפקו בכך. עדיין היה צורך להסתובב בסמטאות שכם ועזה באופן מוגבר. קבוצת דורשי רצון טוב, הידועה בשם "מחתרת אוסלו", חתרה לפתרון קסם מדיני שיְיַתֵּר את נוכחות צה"ל ביו"ש. הם הביאו את ערפאת וכנופיותיו מתוניס, ציידו אותם בנשק והעבירו לידיהם את השליטה באזור. "שלום עושים עם אויבים", אמרו, והחתימו את ערפאת על נייר בנוכחות פרס ורבין ובחסות קלינטון.

הנייר נשאר נייר ויונת השלום לא באה. ההפך; הסכמי אוסלו הביאו עלייה של מספר הקורבנות, מ־160 ל־1,700 בהשוואה בין תקופות דומות. לולא העברנו את האחריות הביטחונית מידי ישראל לרש"פ, ההתקוממות הדועכת לא היתה הופכת למלחמת טרור שבה השתמשו בנשקים שסיפקנו להם.

עת להודות: במקום ששולטים כוחותינו ולא הפלשתינים - יש ביטחון. הפתרון לרצועה הוא אפוא שליטה ביטחונית של צה"ל, כפי שהיה בעבר וקיים עד היום ביו"ש. ובאין הסכמה לאומית להישארות ברצועה, חלופת הביניים היא מלחמת התשה שממשלת ישראל מנהלת. בכל מקרה, בוודאי אסור לחבר את חמאס לפת"ח ולרש"פ. כי "פירוד רשעים - טוב להם וטוב לעולם".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר