"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

רוצים מעשים, לא מחוות תקשורתיות

,עודכן

בקושי שבוע חלף מהשבעת הכנסת החדשה, ואנו בעיצומה של מתקפת מחוות מוסרניות, מתוקשרות היטב, מצד הח"כים הטריים. מיקי חיימוביץ' תבעה להחליף את כורסת עור הצבי שלה, קארין אלהרר התגאתה בכך שהספיקה להגיש לא פחות מ־73 הצעות חוק (שרובן המוחלט חסר סיכוי), וניר ברקת ביקש שלא לקבל את המשכורת המגיעה לו. כל זה ביום אחד. לו היה מדובר באנשים פרטיים, המעשים הללו היו ראויים להערכה. אבל במקרה של אנשי ציבור, הסיפור שונה.

תפקידו של חבר כנסת אינו מתמצה בהפגנת עליונות מוסרית ומיצוב עצמי כ"מגדלור ערכי". עליו לשרת את בוחריו, ולפעול במסגרת הכלים שברשותו כדי לעצב מדיניות ציבורית ראויה. לציבור הזה פחות משנה שברקת מיליונר צנוע, שחיימוביץ' טבעונית ושאלהרר מקלידה מהר. מה שחשוב לו הוא שמדינת ישראל תהיה במקום טוב יותר בעוד ארבע שנים.

זו לא תופעה חדשה. בכנסות קודמות קיבלנו את אורי אריאל שהתעקש לא ללבוש חליפה אפילו בהופעותיו כשר בממשלה, שהרי הוא בסך הכל נער פשוט מבני עקיבא; את יאיר לפיד ש"ויתר" על נהג, ואת יעל גרמן ממפלגתו שוויתרה על מכונית שרד ממשלתית לטובת רכבה ההיברידי הפרטי. והיו לנו כמובן גם את בני בגין כשר בלי תיק שנסע פה ושם בתחבורה ציבורית־תקשורתית; הנשיא ריבלין שנסע מניו יורק לוושינגטון ברכבת, כאחד האדם (שסוגרים עבורו קרון ושולחים תמונות שלו לעיתון); וכמובן, מצעד האנשים מן היישוב, בהנהגת שלי יחימוביץ', המתנגדים לתוספות השכר לח"כים ומסתפקים ב־20 אלף נטו. ואם בטעות שכחנו מישהו, תמונה שלו עושה מעשה צנוע תתפרסם מן הסתם באחד העיתונים בקרוב.

והרי החדשות: הציבור ששלח אתכם לכנסת, רוצה לראות אתכם נוסעים ברכב שרד, עם משכורת נאה, מראה ייצוגי, וגם טסים בנוחות, אפילו במחלקה ראשונה, כדי שתוכלו לישון טוב לפני שאתם עולים לנאום באנגלית מאולצת עם חן אותנטי. ויש לזה סיבה טובה: הציבור מעוניין שתוכלו לפנות את מיטב זמנכם ואת כל משאבי הנפש שלכם למענו; לשיפור הכלכלה, החינוך והבריאות, לחיזוק הביטחון ולביצור החירות, או כל דבר אחר שעושים גם בלי תיק בממשלה. המבחן שלכם בסוף הקדנציה הוא לא במספר המחוות הטהרניות שעשיתם לעיתונות, אלא בקידום התחומים שעליהם אתם מופקדים.

אם את, ח"כ חיימוביץ', דואגת לרווחת בעלי החיים, כורסת העור שלך היא כסף קטן. יש לך הרבה מה לעשות בתחום כחברת כנסת; בזאת תיבחני אצל שולחייך. ואם אתה, ניר ברקת, מודאג כל כך מקופת המדינה, דאג לכך שהתיק שתקבל או הוועדה שעליה תופקד יצליחו להתייעל ולקצץ 20-10 אחוזים מהתקציב בכהונה הקרובה. האמן לי, ח"כ ברקת, אם תצליח בזה, תהיה לגיבור מעמד הביניים, ללא קשר לגובה המשכורת שתמשוך מקופת הכנסת.

אתמול אתם התחייבתם, והיום תורי: אני מתחייב לפרסם תמונה בולטת ומחמיאה של כל שר שיצליח לקצץ בתקציב משרדו ולסייע לשר האוצר (אהממ אהממ) להוריד במסים. אפילו אשקיע עוד כמה שקלים במסגרת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר