בשבוע הבא ייגשו תלמידי החטיבות העליונות לבחינת הבגרות באזרחות. על סף גיוסם לצה"ל היו אמורים תלמידי ישראל לקבל מושג על המשמעות הכרוכה בהפיכתם לאזרחי המדינה. אולם בשנים האחרונות הצטמצמו לימודי האזרחות לשינון מכלול הגדרות ומושגים נטולי הקשר.
אחד הביטויים לכך הוא "מחוון המושגים", מסמך המכיל עשרות הגדרות שהלומדים נדרשים לשנן, והפך לציר מרכזי בהוראה, אף שנועד לשמש כלי עזר למורים. גם בחינת הבגרות מעניקה משקל מכריע למושגים, ובעיקר לכושר הציטוט של הנבחנים.
מציאות זו נובעת בעיקר מכך שהוראת האזרחות עומדת במרכזם של ויכוחים ציבוריים ומשחקי כוח פוליטי. הכנסת ספר לימוד חדש במקומו של טקסט ישן יותר עוררה מהומה רבתי וספגה ביקורת והתנגדויות מכיוונים שונים. גם גיבוש מחוון המושגים הפך לזירת התכתשות שהגיעה עד לפתחו של בית המשפט העליון.
המאבק סביב הוראת האזרחות הפך לנייר הלקמוס של המאבק בין חסידי הגישה הליברלית לנאמני הגישה הלאומית. מול הטוענים שתוכנית הלימוד הקדישה משקל עודף לדיון בישראל כמדינה דמוקרטית, הלינו אחרים על ניסיון הטיה בתכנים המדגישים את אופייה הלאומי־יהודי של ישראל.
בעקבות זאת נותבה הוראת המקצוע לעיסוק בממדים המשפטיים של הממשל ולהדגשת משמעותם הפורמלית. המורים, מבחינתם, עשו מאמץ להרחיק כל היבט של הוראת המקצוע מדיון בסוגיות פוליטיות. כך הצטרפו לימודי האזרחות לרשימת תחומי ההוראה הנגועים בהשטחה של תכנים ובפורמליזציה של מושגים. הדבר מתבטא לא רק ברמת הישגים נמוכה יחסית של הלומדים, אלא בעיקר ברתיעה ממקצוע אשר מציב בפניהם בעיקר אתגרי שינון וציטוט.
מדובר במשגה. פוטנציאל ההוראה של האזרחות הוא עצום, דווקא משום שמה שנחשב בעיני רבים כשדה מוקשים פוליטי, מגלם את יתרונותיו החשובים ביותר. הממד הפוליטי, הטעון והמתסיס כל כך, הוא שיכול להוסיף להוראה תבליני טעם וריח ולעורר את סקרנותם ומעורבותם של הלומדים.
בסופו של דבר, מדובר בתחום אקטואלי, המאפשר להעמיק את הזיקה בין התלמידים למציאות שבה הם חיים, תכונה שתיאוריות החינוך הגדולות מתארות כתנאי חיוני ללמידה אפקטיבית.
מה שלמראית עין נתפס כמרתיע ומאיים בהוראת האזרחות, עשוי אפוא להפוך להזדמנות חינוכית. כדי לממש את הפוטנציאל נחוצה תפיסה הוראתית נועזת וחדשה, שתהפוך את המציאות על פיה.
במקום לנסות "לטהר" את המקצוע מהפוליטיקה, צריך דווקא להתאמץ ו"לזהם" אותו בתכנים פוליטיים כדי ליצור דפוס למידה המעמיד במרכז את פיתוח החשיבה הביקורתית בקרב תלמידים ומשפר את התמצאותם בשדה האזרחי בישראל.
יש למקם את לימודי האזרחות בהקשר רחב של לימודי מדינת ישראל, במסגרת הוראה רב־תחומית שתחבר בין ההיבט המשפטי הנלמד כיום לבין תחומי ידע נוספים הנוגעים למדינת ישראל, ובהם היסטוריה, סוציולוגיה ותרבות.
את פרק הלימוד הנוכחי על מגילת העצמאות, המתקבל כיום על ידי תלמידים בפיהוק גדול משום שהוא נלמד כטקסט משפטי "יבש", אפשר לרענן בדיון בזיקה שבין עקרונות הטקסט המכונן להקשר ההיסטורי שבו הוא נוצר, המחלוקות שליוו את כתיבתו ומשליכות גם על השיח החברתי בימנו, ואפילו להקשר הפוליטי העכשווי, המאופיין בניסיונות לדון בתקפותה של מגילת העצמאות ואולי אף לפרשה מחדש.
זו הדרך לחשוף את התלמידים למרחבי ידע שמחוץ לשיח ההגדרות הפורמלי הדומיננטי כיום בהוראת האזרחות. יש להעניק להם ידע וכלים כדי שיוכלו לצלול אל לב המחלוקות המעצבות את השיח האזרחי בישראל, ולהפוך לאזרחים תבוניים ומעורבים יותר.
דומה שחרף השסעים האידיאולוגיים והפוליטיים, על כך כולנו יכולים להסכים. אם הדרך ליעד נראית רצופת מכשולים, זה בעיקר משום שהיא כרוכה בפרידה רעיונית ומעשית מאזור הנוחות של כולנו.
ד"ר דורון מצא מרצה בתוכנית ללימודי קונפליקט ויישוב סכסוכים במכללת אחוה ומורה לאזרחות
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו