"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לא להפקיר את ועדת הכלכלה

,עודכן

בימים הקרובים נשמע על הרכב הממשלה שתעצב היבטים רבים בחיינו בארבע השנים הבאות. תשומת הלב תוקדש בעיקר לשרים הבכירים. כדאי גם להסיט את הזרקור לתפקיד שהשפעתו על חיינו לא נופלת מזו של שרים רבים: יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת.

ועדת הכלכלה היא בעלת תחום ההשפעה הרחב ביותר על חיינו: כל האַסְדָרָה (רגולציה) הממשלתית מנוהלת דרכה, כולל תחומי התקשורת, החקלאות והגנת הצרכן. די להציץ ברשימת הנושאים הארוכה שהוקצתה לה בתקנון הכנסת, כדי להבין שהוועדה הזו חשובה יותר מוועדות רבות.

בכנסת היוצאת עמד בראש ועדת הכלכלה איתן כבל (העבודה). מי שנכנס לוועדה בראשותו, נחת ביקום מקביל שבו השמאל בשלטון. אי אפשר שלא להשתאות מהדרך שבה ניהל כבל את הדיונים: בלי קומבינות ובלי עסקאות, הוא נשאר נאמן לבוחריו לאורך הדרך וסיכל או חיבל כמעט בכל יוזמה ממשלתית משמעותית. הסוציאליזם שלו תמיד היה נוכח ודרוך, ואנשים שהביאו באמתחתם רפורמות ליברליות - בין שהיו שרים, פקידים או נציגי ציבור - מצאו את עצמם בעמדת מגננה.

אבל מדוע כבל - איש האופוזיציה - ניהל ועדה כה חשובה? מתברר שזו מסורת לא כתובה: לפני כבל כיהן בתפקיד אבישי ברוורמן, גם הוא איש מפלגת העבודה מהאופוזיציה. מנגד, בכנסת ה־18, שהושבעה ב־2009, עמדו בראש הוועדה אנשי הקואליציה: אופיר אקוניס וכרמל שאמה הכהן מהליכוד. בכנסת שלפניה - אולמרט ראש הממשלה - כיהן בתפקיד ישראל חסון מהקואליציה, ואז הוחלף במשה כחלון מהאופוזיציה (אז בליכוד). על פי רוב, כשוועדת הכלכלה נשארה בקואליציה, עברה ועדת החוץ והביטחון לידי האופוזיציה.

על פניה, הסיבה למסור לאופוזיציה ועדה משמעותית נראית הגיונית: גם לה מגיע חלק בשלטון, אף על פי שהפסידה בבחירות. אבל הגישה הזו לוקה בשטחיות. אנחנו בוחרים כנסת שתחוקק בשמנו חוקים המסדירים את פעילות השוק והכלכלה. בדמוקרטיה הרוב קובע. עמדתו של המיעוט תמיד נשמעת, אבל לא תמיד קובעת. להעמיד איש אופוזיציה בחוליה כה חשובה בהליך החקיקה - יו"ר ועדה - זה אולי מנומס ומתחשב, אבל לא מגשים את רצון הבוחר. לא בחרנו כנסת בשביל נימוסים והליכות, אלא כדי לקדם מדיניות.

אחד הדברים שהבדילו את הבחירות האחרונות מקודמותיה, הוא צמיחתו של שיח כלכלי ליברלי וסדר יום של שוק חופשי. בתוך הליכוד פנימה זכו מועמדים נאמנים לכלכלה הליברלית בקולות רבים. בישראל כיום, יותר מתמיד, להיות ימין זה גם ימין כלכלי.

לכן, להפקיר את ועדת הכלכלה בידי איש שמאל סוציאליסטי זה לחתור תחת רצון הבוחר. הכלכלה הישראלית משוועת לרפורמות, לקיצוצים אגרסיביים באסדרה ולשחרור השוק מחסמים. את כל אלה קשה לקדם כשוועדת הכלכלה מתנהלת על פי סדר יום כלכלי לעומתי.

עו"ד זיו מאור הוא יו"ר האגודה לזכות הציבור לדעת

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר