"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הגיע הזמן לשנות את השיטה

,עודכן

בעוד שלושה ימים אנו צפויים לדעת את תוצאות הבחירות. עם זאת, בהחלט ייתכן שמפאת מתכונת המשטר העקום המשתמר אצלנו, תתארך תקופת הספק גם לאחר מוצאי יום הבחירות, עד כדי חוסר ודאות בדבר זהותו של ראש הממשלה הבא.

מותר להניח כי מפלגה קטנה או בינונית כלשהי תהפוך לממליכת המלכים. ככל שתשתהה בהכרעתה ותמתח את עצבינו, כך יאמיר ערך הפרס שבו תזכה - תיק או תיקים נחשקים - עם הצטרפותה לממשלה הבאה.

חבל. חבל, ששלטונו של ראש הממשלה הבא, נתניהו או גנץ, יהיה תלוי במצב הרוח שישרור, בימי אביב הפכפכים אלה, בקרב אותה מפלגה בינונית; בינונית רק לפי מספר מצביעיה. וראש הממשלה עצמו? מה יהיה גורלו בנסיבות המשטר הנוכחי? הוא ימצא עצמו כפות, אנוס לאשר הליכי חקיקה שנכפו עליו בתוקף הסכמים קואליציוניים.

כיצד יוכל ראש ממשלה בישראל לחזות את העתיד, לתכנן, להעריך את אשר יתרחש שנים לאחר הנחת אבן הפינה או גזירת הסרט, שעה שכל מפלגה המשלימה את היקף התמיכה בממשלה ל־61 חברי כנסת יכולה לכפות עליו ועלינו סיבוב בחירות חדש?

לא לשווא רווחת סברה, שיש לה רגליים, כי למחרת הכרזת תוצאות ההצבעה מתחיל שעון החול להתרוקן לקראת הבחירות הבאות. ראש הממשלה חי ומתפקד על זמן שאול, מתבונן כל העת בחרדה ימינה או שמאלה, כדי לבחון איזו מפלגה מאיימת בהפלתו, או כיצד לרצות את הגחמה החדשה שלה, בעוד אנו, האזרחים, שוב מאוימים בבחירות.

רק לאחרונה התחזקה ההערכה כי ישראל היא מדינה חשובה על פני כדור הארץ, אף שמספר תושביה הוא פחות מ־10 מיליון. חשובה, ולא רק משום שהעומד בראשה, לפני שנספרו קולות המצביעים, הוא בא ויוצא בלשכותיהם של מנהיגי עולם. יש סיבות נוספות המחזקות את ההערכה בדבר חשיבותה של ישראל. ישראל נחשבת, למשל, למעצמת הייטק המפתחת טכנולוגיות מתקדמות. מדינות גדולות פי כמה מישראל מבקשות להעתיק את פרי המצאותיה בתחום זה.

אך לעומת זרם ההשקעות האדיר בתחום ההייטק, ולמרות מעמדה הבינלאומי הנוסק של ישראל, בוודאי ביחס לגודלה, נראית ישראל כישות מפגרת שאינה משכילה ליישב את הסתירה בין הצלחותיה לבין שיטת המשטר העקומה שלה.

היא אינה מצליחה למצוא מתכונת אחרת, דמוקרטית כמובן, שתאפשר לרה"מ הנבחר למלא אחר הבטחות הבחירות. על הממשלה והכנסת הבאות מוטלת, לדעתי, החובה לכונן מעין סנהדרין, שבה ידונו ויציעו חכמי משפט ומשטר כיצד לקרוע לגזרים את המתכונת הכושלת של צורת המשטר הנוכחית, ולהקים תחתיה מתכונת דמוקרטית חלופית, על מסד חדש ויציב.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

יעקב אחימאיר

עיתונאי במשך כל ימי חייו, שדר רדיו וטלוויזיה בשידור הציבורי. שליח רשות השידור הראשון לוושינגטון ("בתחילת שנת 2020 פוטרתי מתאגיד השידור בלי שנמסר לי הנימוק לכך"). "משלב בטוריי זיכרונות ומסקנות מן העבר. מעולם הרהרתי בשינוי משלח ידי - עיתונות. וזאת אף שלא תמיד איכות העיתונות אצלנו ראויה וחפה מחסרונות".

כדאילהכיר